24. מברק אל יוסף לינטון, הסוכנות היהודית, לונדון - תג זיהוי לחייל היהודי - 2/2/1942
שם הספר  מאבק מדיני א'
שם הפרק  24. מברק אל יוסף לינטון, הסוכנות היהודית, לונדון - תג זיהוי לחייל היהודי - 2/2/1942
כותרת משנה  אנגלית

24

מברק אל יוסף לינטון, הסוכנות היהודית, לונדון

2/2/1942

 (אנגלית)

תג זיהוי לחייל היהודי

 

 

לגבי תשובת הול[1] לקריץ׳-ג׳ונס[2] בעניין הסכמתנו כביכול לפס אדום.[3] ערב המסע [להגברת הגיוס] יוּדענו נחרצות או שהאדום ייתוסף או שום פסי שרוול ואם נעמוד על כחול-לבן כל שיתוף הפעולה במערכה יופסק. בנסיבות אלה החלופה היחידה להרס המערכה הייתה השלמה. הבהרנו [כי] ההשלמה מאונס. מעולם לא שמעתי פה מניע לגבי האדום שניתן בפרלמנט. לגבינו פירושו פשוט מחיקה מכוונת של הצבעים היהודיים. הסרטים לא צרים רוחב חצי אינץ' הזרוע. נאומי בפתיחת מערכת סוכות צונזר, לא פורסם כלל.[4] במקרה אחר קריאתי לגיוס במסיבת עיתונאים עוכבה למעלה משנים-עשר יום. נדפסה רק אחר התערבות במפקדה. מברק וייצמן על הא.ט.ס. נקרא במסיבה [מסיבת עיתונאים] אבל נאסר לפרסום בעיתונות.[5] 

שרתוק

 הערות:


[1] ג׳ורג׳ הול (1965-1881). סגנו של שר המושבות מוין 1942-1940. שר המושבות 1946-1945.

[2] ארתור קריץ׳-ג׳ונס (1964-1891). חבר בבית הנבחרים מטעם מפלגת הלייבור. שר המושבות 1948-1946.

[3] הסוה״י ביקשה כי יונפק למתנדבים הא״יים לצבא הבריטי סרט שרוול כחול-לבן. השלטונות הבריטים הסכימו לכך, אך ביקשו כי לתג זה ייתוסף פס אדום לציון השייכות לצבא הבריטי. ב-7/1/1941 הבריק לינטון למ״ש: ״הסוכנות [בלונדון] נתבקשה להסכים לפס אדום צר שיופיע בין פסי הזרוע הכחול והלבן שיסמל את ההתגייסות לצבא הבריטי. הסוכנות הסכימה לבקשה סבירה זו״. ר׳ מכתב מ״ש 2/12/1941 (אצ״מ S 25/5089) אל המפקדה בירושלים בנושא זה. ב-20/1/1942 הגיש הציר קריץ׳-ג׳ונס שאילתה בפרלמנט בעניין זה ונענה ע״י ג׳ הול כי הסוה״י נענתה להצעה בדבר תוספת הפס האדום (״דבר״ 30/1/1942).

[4] ב-10-7 באוקטובר 1941, בימי חג הסוכות, התקיימו במסגרת שבוע עצרת הגיוס אסיפות עם לעידוד ההתנדבות לצבא הבריטי. מ״ש נאם ב-9/10/1941 (ר׳ נאומו ״עם הרבבה הראשונה״, ״דבר״ 5/11/1941).

[5] מדובר במברק ברכה של ח״ו מ-13/1/1942 להדסה סמואל, לרגל ראשית ההתגייסות לא.ט.ס. (אצ״מ S 25/5099; גלבר א׳, עמ׳ 487).

 

העתקת קישור