[1] ארתור לוריא (1978-1903). עורך-דין. מבכירי משרד החוץ הישראלי. מזכיר מדיני של הנה״ס בלונדון 1940-1933. מזכיר הוועד לשעת חירום של הארגונים הציוניים בארה״ב 1946-1940 ואח״כ חבר משלחת הנה״ס לאו״ם, לימים קונסול ישראל בניו-יורק 1953-1948, שגריר ישראל בקנדה ובבריטניה.

[2] ב-14/1/1942 הודיע לוריא למ״ש כי מנהל ה״ג'וינט״ באירופה, מוריס טרופר, מבקש לשלוח 740 סרטיפיקטים לטורקיה בשביל מעפילי ״סטרומה״ וכי ה״ג׳וינט״ מוכן לממן את הוצאות המסע והקליטה של הפליטים ולהקציב לכך 6,000 לי״ש (אצ״מ S 25/1681).

[3] מדובר בידיעות שהגיעו להנה״ס עם הגעת ״סטרומה״ לאיסטנבול בדבר סירובם של שלטונות טורקיה להתיר לפליטי ״סטרומה״ להמשיך בדרכם לא״י בלי אישור הבריטים. בירושלים, בלונדון ובארה״ב הוחל בפעולה למניעת שילוח ״סטרומה״ חזרה ללב ים. מ״ש נפגש עם המזכיר הראשי מקפרסון ב-19 בינואר לשיחה בנושאי עלייה ושחרור המעפילים העצורים. הוא פסל את החשש הבריטי מפני החדרת סוכנים נאצים בקרב המעפילים והציע להקציב לנוסעי האונייה רישיונות עלייה מתוך המכסה העומדת להתפרסם. מקפרסון הבטיח להעביר את העניין לשיקול ממשלת לונדון (ר' מסמכים 17 ו-19 על השיחה).

[4] במועד שיגור המברק עדיין לא קיבלה הסוכנות אישור למכסת העלייה למחצית הראשונה של 1942. רק ב-10 בפברואר 1942 התקבל אישור ל-3,000 רישיונות ואז הודיעה הסוכנות על נכונותה להקציב ממכסה זו את המספר הדרוש לנוסעי ״סטרומה״. בקשתה נדחתה.

[5] האיסור נקבע ב-27/11/1941 בנימוק של מניעת החדרת סוכני האויב. הנציב העליון חזר והדגיש, כי יש לדבוק בהחלטות המקוריות בנושא זה (ר' מסמך 1).