מזהה |
2886 |
שם הספר |
ירחים בעמק איילון |
שם הפרק |
110. אל: דוד הורוביץ, ירושלים - 21/8/1946 |
110
אל: דוד
הורוביץ, ירושלים
21/8/1946
לאבודן שלומות לרוב,
תודה על
כל מה ששלחת.[1] את דו״ח
אביורד[2] אני מקבל
בהסתייגות ידועה, כי יש כאן בלי ספק טינה וערעור של קבע על שיקול הדעת [של הנה״ס],[3] אבל גם לאחר
הניכוי המצב מדאיג כאשר יגורתי.[4] ובכ״ז, אם
אין לאֵל ידנו לשנות מבפנים, עלינו לשמור מכל משמר על שלמות חזיתנו.[5] ואחרי הכל,
הן יָשבו במושב לוט כמה וכמה מתונים מושבעים כבל [לוקר], והפרופסור [ברודצקי],
ואיש זהב [גולדמן] והנבון [וייז] ועוד ועוד - ודאי לא חסרו תומכים ללפידות [קפלן]
אם עמד על שלו בתוקף. אלא ייתכן שהמוצע [ע״י הבריטים] כה גרוע שגם לפידות לא יכול
להגן עליו. מכל מקום כולנו ציפייה לדו״ח פזית. משכתי ידי לחלוטין מאיש ויותר לא
אגע בו, לאחר הכישלון השלישי.[6]
אשר לנוסח
המאמר[7] - יישר
כוחך, אלא לא ברור לאיזה ביטאון הוא מיועד. תיקונים: לא הייתי מזכיר את הפתשגן
[הסה״ל 1946], אלא מציג
המאמר כבירור העניין כולו. עכ״פ יש למחוק את חמש השורות האחרונות של הפסקה
הראשונה, ז״א לא להזכירנו במפורש. בעמ' 3, פסקה אחרונה, שורה שנייה, במקום המילים 12-9 מילה אחת: resist. להדגיש יותר שנעשה ברור, כי רק פחד האלימות הערבית ושיקול הדעת
כי ייזקקו ליותר כוח לדכאם מלדכאנו מכריע, ואיך זה פעל.
כולנו
שמחנו מאוד לבשורתך על איתנות המשק.[8]
שלום, הררי
|
|
|