[1] פריטי המשלוח לא אותרו.

[2] אביוֶורד - כנראה פנחס רוזן (רוזנבליט) (עפ״י שמו בגרמנית: פריחת  הוורד). הדוח - אולי על הופעתו בכנס פריס.

[3] בנאומו בשם מפלגתו בכנס פריס השמיע רוזן, מנהיג ״עלייה חדשה״ האופוזיציונית, ביקורת על הקו האקטיביסטי של הסוה״י, שלדעתו נכשל והביא את היישוב אל סף תהום. כן שלל את החלטת הנהלת הסוה״י שלא לנהל שיחות עם ממשלת בריטניה על יסוד הצעותיה, ותבע את התפטרות ההנהלה וכינוס הוהפ״צ לבחירת הנהלה חדשה (ר׳ אביזוהר/לקראת, עמ׳ 144-143). ״לדעת רוזנבליט בואו לפריס חיזק את קבוצת האופוזיציה במפא״י שגם היא שאפה להגיע לידי הבנה עם הבריטים, כפי שאמר לו קפלן, שהיה זקוק למשענת״ (בונדי/פליקס, עמ׳ 358).

[4] ר׳ מס׳ 86 סעיף 5; 105 סעיף 3; 109 סעיף 1.

[5] עניין זה מתבהר במכתב מ״ש לרעייתו 20/8/1946: ״שם [במפא״י] ודאי נעלבים שאיני כותב ישר ושהסתלקתי כאילו, לע״ע מאחריות להדרכת המרכז והציבור. האמת היא שאני מודה באשמה, אך יש טעם לדבר והוא לוטציה. אילו קבעתי מלכתחילה שיטה של כתיבה ישירה והבעת דעה חופשית על ההשתלשלות בכל שלביה, אין ספק שהיו מתבלטים ניגודים ביני לבין ב״ג והיה נוצר סבך חמור הרבה יותר מחילוקי הדעות שלעצמם״ (שרת/מאסר עמ׳ 184).

[6] על הפעלת אי״ש עם השלטונות הוחלט מייד לאחר ״השבת השחורה״, בשנית עם גירוש המעפילים לקפריסין ובשלישית בהחלטת הרשויות המקומיות על אי-תשלום מס הכנסה. כל אלה לא הוצאו אל הפועל (ר׳ מבוא).

[7] מאמר הורוביץ לא אותר (ואולי לא פורסם). במסיבת עיתונאי חוץ, שהתקיימה באותם ימים, הביא הורוביץ את גילוי הדעת של ההנהלה הזמנית של הסוה״י בי-ם בעניין גירוש המעפילים לקפריסין, עמד על אי-המוסריות ואי-החוקיות של מעשה זה והצהיר שהיישוב יתנגד לו ללא פשרות: ״השתמשתי בביטוי האנגלי החריף resist לציון תגובתו העתידה של היישוב על פעולה בריטית זו״ (ר׳ הורוביץ, עמ׳ 151-150).

[8] ר׳ דברי הורוביץ לצ״ש: ״המצב הפוליטי הרעוע לא השפיע על תפוקת התוצרת״ (שרת/מאסר, עמ׳ 183).