90
אל: זאב שרף, ירושלים
א-ן
13/8/1946
ערב
לדתן שלום,
א. קודם כל למאורעות היום:
1.
תגובתי הראשונה לחיפה: טוב שהיו
לפחות התפרצויות אלו וכדאים הקורבנות - כלפי היישוב, כלפי השלטון, כלפי המחנות,
כלפי הגולים, כלפי העולם;[1] מוטב אילו
היו התפרצויות יותר רחבות היקף, גם לו עלו בקורבנות נוספים. אבקש פרטים.
2.
בי. בי. סי. הודיע על אי״ש כעובדה קיימת. גרסתך מהבוקר על החלטת אתמול הייתה
בפיגור חמישה ימים.[2] יו״ר הצמוד מניח בבטחה כי לאחר החללים החליטו:
[אי״ש] מייד! אני מטיל ספק. מסור מייד לזמנית ולצמוד דעת כולנו שעכשיו הדחייה בנפש
העניין - או מייד, בעידנא דריתחא, או חשש רציני שיוחמץ ואז אין לשער הנזק והחורבן. נְגוד הברזל בעודו
חם!
3.
יש להריץ מייד מברק לקבועה בלוטציה - לא לממוֹני [קפלן] אלא לקבועה כולה[3] - בשם
כולנו, שלושתנו והיו״ר [רמז], שעניינים מכריעים של המערכה מחייבים עכשיו החלטית
הקצבה לביצוע הפעולה ולביצור מעמד הצמוד, נוכח סכנות פנים וחוץ.
4. עלתה הצעה שאפנה אישית לממונה לבעל המרקחת[4] להבטיח
ציותו, שלו ושל הכַּת.[5] הריני מַסמיכך לפעול, אם ישר או ע״י [ההנהלה]
הזמנית. הנוסח: עת לעשות, ״מי יודע אם לא לעת כזאת״,[6] דע
האחריות, עתיד ליתן הדין וכו'. תפנו אם תראו הכרח ויעילות בנשק זה (פעם ביקשתיך להעביר לו שדר[7] ולא קיבלתי
הד - זה הכביד על החלטתי הפעם)!
5. אם יקום אי״ש כהלכה ובהתרשמות, בפנים ובחוץ, מסופקני ביעילות
ח׳[בלה] וחוששני לנזקו - קודם כל בהתרת הרצועה בפנים או במתן פתחון פה להתירה
(לגבי אי״ש). אם לא יקום
- שאנֵי, אבל אז לא תהא בזה תקנה לחבלת כישלון אי״ש, לאחר שהוכרז.[8]
6. יש
להתחיל מייד בדאגה לסידור קשר עם האי (״המשולש״): [באמצעות] יורדי ים מבני הדוד,
יורדי ים הֶלנים, אם יש שריד לבעל הברכה במקום,[9] והעיקר -
המקבילים לממוּנה [ראשי רשויות], האיטרים,[10] ידידי בעל
הברכה, שלא יתפעלו ממקום מגוריו הנוכחי [בלטרון], כי גם הם מנוסים ומוּעָדים[11] (ובוודאי
שמתם לב כי האיטרים דהתם לא הצטרפו למחאה הכללית נגד הבאת אנ״ש למשולש)[12] - לאחרונים,
שמותיהם מפי איש-תקוֹע, המזכיר בבית בעל הברכה בשקמונה,[13] הוא ייתן
שמות גם של לא-איטרים, אבל מהימנים. לפנות בשם בעל הברכה. להעביר למשולשים
[המעפילים שגורשו לקפריסין] ברכת עידוד, קריאה לשמור כוחות ולהחזיק מעמד; לראות
המשולש כעוד תחנה אחת בנתיב היסורים - האחרונה. ועוד יש במשולש א״יי אחד, מומלץ
מבעל הברכה, שמו כשם חז״ס, הראשון לצפירה בלי ההברה האחרונה.[14] שושנת גושן
מכירה אותו, כי קשר לו עם אביה.[15] ודאי יש
קשרים אחרים וחזקה שמטפלים בזה. אעפ״י כן ימסור אחימן סעיף זה כולו לזערור וחבריו.
במשך הזמן ודאי יבוקשו רישיונות לרבנים, לרופאים וכו', אך חשובה ברכת עידוד והוראה
לשמור כוחות מייד.
7. ושוב
ייתכן שמיותר, אך שְדוֹר לבן יהודה ממני ומבעל הברכה, כי מניעת חריגה מהתם חמורה
בעינינו ממניעת חדירה להכא.[16] אם יצליחו
לחלוש על הראשונה[17] חזקה שימשיכו [בהעפלה], כי צבירת מלאי [של מעפילים]
במחסנים מאולתרים עם כל הדאגות וההוצאות הכרוכות [לבריטים] תעשה שליחותה.[18] אם יצליחו -
ידאגו לשַלב בחורגים [בקבוצות המעפילים] מחברי קובי המתעכבים ומשאר שד״רים (במובן
המסורתי)[19] לעיצוב עמוד שדרה ולהוראת דת ודין [במחנות].
תוסיף, כי בשום פנים ואופן איני גורס ג'. זה למקרה שאבירן מחדש מחשבתו אשר פעם
הפכה דיבוק.[20]
ב. ועכשיו לסדר היום הקודם:
8.
לשיחתך עם שקספיר. לא ברור סעיף ג) בשמועות: ״הוצאת בני השלט מהארץ״. האם הכוונה
לנו? הן קבענו את המונח ״שלט״ למושג אחר לגמרי! אנא פרש![21]
9.
לאותה שיחה. רק הבוקר חשבתי לכתוב לך תוכנית לשיחתך הקרובה איתו והנה שוב איחרתי.
ובכן לשיחתך הבאה, קצת מתוך חזרה בלתי נמנעת על הקודם: שוב לעניין שני הזקנים. למה
לכם להחזיק בהם? השפעתם בפנים מעורערת מאוד, דווקא משום מתינותם הקיצונית. אנו
מבינים שהחלטתם לתת מכה אנושה, deal a severe
blow לבית. היא נתנה ע״י פגיעתכם בישן, גם בצפוני. בעצם לשם המכה
והרושם די היה לכם בישן. תוספת צפוני כבר לא מעלה. אנו מבינים כי התרת אלה הוא עניין
מדיני, תלוי בהשתלשלות. לכן איננו מעוררים שאלתם. אבל החזקת הזקנים גורמת אך סבל
חינם ומרירות חינם. אין ספק שידיעותיכם מועטות או מסולפות. המזוקן בן ס״ז, איש
במורד, חי בעיקר על עברו, שום השפעה בנוער, אישיות מאוד שנויה במחלוקת בציבור.
השני [רמז] יו״ר הצמוד ומרכזו בבית פזית[22] - כלום יש
לכם עניין מיוחד לקומם שניהם? - וכאן אציע שתעלה שאלת בעל הברכה: מה נטפלתם אליו?
תפקיד כביר במלחמה, הן במחתרת ובייחוד כמנהל: [בבניית] מחנות, כבישים, גשרים, בתי זיקוק,
שדות תעופה, הפלוגה.[23] בתור free lance שיתף [פעולה] עם המחלקה [המדינית] ועמכם במלחמה. אך מגמר המלחמה
נפנה לעסקיו ונשתקע בהם כליל: קניית ״נשר״, פיתוח ״פיניציה״, הקמת ״כור״, מפעלים
ותוכניות אחרים. עמד לנסוע למע״ל בענייני פינ'[יציה]. ביררנו - [אין לו] שום מעמד
בסולם הגן [ה״הגנה״]. סיבוכי משפחה קשים. לב לא בריא, מחלת עצבי עיניים. הגם אותו
תחזיקו עד להחלטה לגבי אנשי הבית? מה לו ולעניין המדיני? שום תפקיד בשום מוסד! -
פרט לעיר, ושם הרי עבודה חיובית שיש להרים על נס![24]
10.
לסעיף 10 שלך.[25] לא הייתי
מסתפק בהודעה כי אין דרישה כזו בתוכנית. הן יש ניסיון של תוכנית חדשה ושם ישנה
הדרישה.[26] הייתי אומר:
בתוכנית הקבועה ועומדת אין דרישה כזו. לא ידוע לנו על ניסוח תוכנית חדשה בלוטציה.
איני סבור שדרישה כזו עומדת על הפרק. אבל אין להתעלם שכתוצאה מהפגיעות יש התפקקות
רצינית ברחבי הציבור של כל האושיות המוצקות של ההתמצאות המדינית הקודמת. אנו
מתפללים שתפיסה זו תישוֹך, אבל אתם פועלים בכיוון הפוך כאילו מנוי וגמור אצלכם להישאר
קירחים מכאן ומכאן: to get the worst of both
worlds.
11.
תודה על התוספת לדו״ח עטרה (סעיף 4).[27] חשוב מאוד
לדעת. התוספת עומדת כאילו בסתירה לדו״ח עטרה (עמ' 1, שורה 2 ותחילת שורה 3).[28]
ג. לדו״ח עטרה על מעבר [עבה״י]:
12.
הדו״ח עצמו - מלאכת מחשבת. בדברי המאיר [עבדאללה] שלושה יסודות:
א) אמת;
ב) שקר;
ג) אמת ושקר, ז״א אשליה.
דוגמאות לשקר:
התיימרותו לדבר בשם העיראקים;[29] הנמקתו את סירובו
להורות לנציגו לשתף פעולה אצל ידידיה עם נציג גושן - בבריתו עם השֶגֶר.[30] ייתכן שהוא
מנסה לכרות ברית עם השגר, בהנחה שסופו לחזור להגה, אך הוא דחה ההצעה לא משיקול זה
אלא מפחד השְאָר [מדינות ערב].
דוגמאות לאשליה:
התוכניות לגבי המפלגה במערב והבחירות בצפון.[31]
דוגמאות לאמת: הפסקה
הראשונה בעמ' [32]2 ועוד רבות.
13.
אני מניח כי עטרה לא תרד [מצרימה] לפני הביקור [שלו בעמאן] ב-19, אך אחריו ירוֹד תרד. אם כך, יש לי עוד זמן
להכין התזכורת. אם הנחתי מוטעה ועטרה יורדת מחר-מחרתיים ע״מ לשוב ל-19, אזי שוב איחרתי. אבל מה אעשה והיום מלא ואיני
מספיק. אבל בשום פנים אין להשתמש בנוסח אבודן כמו שהוא.
14. אשר
לביקור ב-[33]:19
א) תוכניתנו ידועה. נוסחה כתוכנית רבתי שעל התנועה להיאזר ולהיאבק על
הגשמתה,[34] ז״א להשיג
ממנה מה שאפשר וככל שאפשר: אם לא היום - מחר, ואם לא הכל - חלק. אבל זוהי המטרה
למאבק. אם יש סיכוי למוצא מוסכם עם בני הדוד, לפחות עם החשובים שבהם, הרי זה גורם
חדש. הסכם הוא נכס כביר, שכן מבטיח שלום או לפחות פותח סיכוי לשלום. בעד נכס כזה
כדאי לשלם. מוצא מוסכם פירושו פשרה, ז״א ויתור, שהוא התשלום. עכשיו, אלופי [מ״ש]
במעצר וקשר עמו אַיִן (חלילה מלרמוז שיש קשר, כי יימסר לכלת-הכנסייה [סר אלק
קירקברייד, ציר בריטניה בעמאן] ויגיע לבן גיל ושות' ואז תתקיים שמועה ג').[35] אחרים
[נמצאים] בלוטציה. אעפ״י כן יש לי יסוד לשער דעתם. אם פשרה - יעדיפו שלמה על
פידור.
אשר לפידור, הרי את המסוים
שהוצע [תמ״ג] - דחו [בפריס] והדחייה מוחלטת. מה יהיה אם יטילו פידור - אין לדעת.
אם בלי שינויים - יהיה רע, לא יישָקט. אם יתוקן - תלוי במידת התיקון, אך גם אז לא
יתייצב המעמד. אשר לשלמה, הרי לא מדובר אצלנו על תוכנית אחרת מזו המחייבת סיפוח
המוֹתר לעבר.[36] התוכנית שיש
לה מיטב הסיכויים להתקבל היא זו שתכלול יסוד של חילופים, אומנם מאוד לא שווים. לנו
משם [מעבה״י] רצועות צרות וקטנות, אף ריקות, ואילו להם מכאן [משטח א״י] כִברה רבתי, מלאתי אדם. בלי
פיצוי בשטח, ולו סמלי, יקשה. היסוסי עטרה להוציא מפיה מדקרות חרב כאלה לא יועילו -
היא מוכרחה לעשות זאת. קטעי הרצועה האלה יישארו בשממתם אלא אם נתנחל בהם. נמצא שיש
כאן ״זה נהנה וזה לא חסר״. אם נעשה פיתוח - ייהנה חלק הרצועה התיכון, שיישאר אצלם
ויהווה גשר למערב, והוא מרבית הרצועה. אפשר לרמוז, שרק בדרך שלמה זו (פירוד
וצירוף) יקל להתגבר על התנגדות [ברית] המועצות לכניסתו למאוחדות,[37] כי אז יהיה
ממלכה ממש ולא דמות הגוף בלבד, כהיום (שים לב לאופן הצגת הנסיגה מתוכנית המלון
[בילטמור] כאן, לא כשיטת אבודן, הפונה לה עורף באופן הפשוט ביותר - באופן מגושם
ולא נאה).[38]
עד כאן
א'.
ב) [ערבית: אין איש מתגעגע אליך כמונו] אלא תלוי בנגלים. לע״ע מכה אחר מכה, כל אחת בערבית [ערבית: ניזקית] מחברתה! הדם רותח.
אנשים חושפים חזה לכדורים ונהרגים. מי גאון וישתלט?[39] אדרבא, יעשו
[האנגלים] צעד - יתירו אלופי, יגדילו המכסה [של העלייה] עד לחשבון[40] ויראו
התוצאות מייד. עכ״פ לא נסרב לשולחן [וש״ע], אך אנו גוף אחד, ולא ייתכן פלג בארמון
ופלג בבור [בכלא].
ג) אדרבא,
אבל זה מחייב הסכם הדדי והתחייבות גומלין לתמוך בנו. אשר למֶתֶק [שלמונים]: ברור
שלא ביד ריקה. סִפרותיו - הזיות.[41] עמיתי מקווה
שעטרה תסתדר בשלושה [אלפים ליש״ט]. אני חושש שהעטרה (הפעם כפשוטו [המלך]) מחייבת
ונצטרך לגנוב, לגזול, למשכן, לגרוע
מפתנו ולהשיג חמישה [אלפים]. כיוון שיש שהות עד 19 [לחודש],
אזי אם יש לעטרה או לך השגות או קושיות, אפשר לברר. אני מניח שהדו״ח [של ששון] הלך
ללוטציה.
*
הבשורה על
ש. ל. שמחתנו.[42] חשוב לברר אל נכון ולהשיג יתר השמות.
מי מחבר הראשי בפ״פ היום? רחוק ממיצוי, אך מעשה חושב![43]
אוּף-עייפתי![44]
הררי