31
אל: זאב
שרף, ירושלים ומשה סנה במסתור
א-ן, מוצ"ש 13/7/1946
לדתן,
מה שהבינותי היום[1] - אקווה שלא
טעיתי:
1. רד״ק הבין מפי הארוך,[2] א. כי אם
יפנה ויטל[3] אל אלון,
יותרו חרצובותינו; ב. כי עניין המאה מתקדם במהירות;[4]
2. הד״ר ניאות להתאפק;[5]
3. הוחלט להחזיר את גיסי;[6]
4. ההוראה לגבי שיתוף זהבה[7] מתבצעת;
5. מושב פריס יתקיים, אך בתאריך יותר מאוחר, לאפשר השתתפות ח״ו ואולי
גם השתתפותנו; עכ״פ ההנחה היא כי ח״ו ישתתף;
6. ח״ו
קיבל דעתי שלא לבקר לברכת פרידה;[8]
7. בישיבה עם הגורמים קיבלו אלה את דין אי״ש, אם גם בלי חמדה; ז״א נטישת
סגָלים וניתוק חוטים מייד ואילו מניעת שלמונים לעתיד לבוא.[9] דומני שזה
הכל.
אם ויטל עומד לפנות, ז״א בכתב, עליו לכלול שני חברי המינהל הארצי:
ד״ר ומ״ש (שנצטרף למניין אתמול).[10]
האם לֶקט רד״ק הוא אחרי הקציר האחרון במעטירה, בהשתתפות בעל הבֶרט?
ואם לפני כן, מה חידשו באותו סוד?[11]
*
העיתונות בטמטומה. במקום
להכריז בתרועה כי כך וכך שוחררו, צריך להרעיש: רק כך וכך יצאו; כך וכך עדיין
במעצר! יש להרעיש במיוחד על רפיח:[12] בידוד כל 200 לחוד; כל 200 במחסן אחד;
ללא אור בערבים; נעולים מ-10 [בלילה] עד בוקר, צורכיהם בפנים, על הרצפה;
מים גרועים ועוד - הכל מפי היוצאים,[13] שיש לטרוח
ולמצאם ולדובבם. אֵי יוזמה?!
וזאת לע-ם:[14]
בשאלת המון בית ישראל
המסוגרים הודעתיכם מלכתחילה דעתי שיש להמעיט ולקצר ככל האפשר.[15] חייבתי נְקיבה
ואף תדפיסים,[16] בלית ברירה.
אתם לכתחילה נקטתם אחרת.[17] לא התרעמתי
אבל חששתי שאינכם רואים הנולד. לבסוף הוריתם לנקוב ולאחדים להיזקק ל״חניכות״.[18] תמול הגיע
מ״ש מהספָר[19] ומסר, כי שם
הוסכם לענות לכל הסעיפים, לאחר שהוצהר שלא ינצלו סעיף ידוע לשם טְרידה[20] ומההתרות
שכבר בוצעו הוכח שאין מנצלים. באמצע התהליך הגיע שדר לפרש חלק ולסתום חלק.[21] החלו בכך
ובאו עד משבר: הבטחות שניתנו קודם על החשת ההכרע לגבי כאו״א [כל אחד ואחד][22] בוטלו.
לאחר לֶבֶט רב ועל דעת כל
זקני הדור: הנביא בן אלקנה מהר הגידֵם,[23] בכור יעקב
ממבוע גדעון,[24] ועוד -
הוחלט לשוב להסדר הקודם, היינו: דָבר דָבור על אופניו במלוא הדף: רוח העם קצרה לחרוג,[25] אין רואים
שום היזק בהחשיה [החשה] ושום תועלת בהארכת ההתאכסנות.
לאחר שהודיעו [העצירים] על חידוש ההסדר מצדם, לא חידש הצד שכנגד את
התחייבויותיו ועל כך עמדה לפרוץ אמש הסתגפות כללית.[26] בינתיים לב
העם אינו שקט על הסטייה מהקו שנטו מוסמכים מבחוץ.[27] בקשתי הנמרצת
לאשר סטייתם ולהודיעם זאת.
שלומות,
בק
אנו תקווה כי ההפסק בא
מבהלת שווא, ז״א שהתקלה שאירעה לא ערערה הסדרֵנו, והברית[28] תתחדש מחר.
[10] בפניית ח״ו לנציב העליון בדרישה לשחרור
המנהיגים העצורים, יש לכלול גם את שני חברי הנהלת הוה״ל דוד רמז ומרדכי שטנר.