[1] כינוי חיבה בפי מ"ש לצפורה רעייתו.

[1] בפנסיון ברנדשטטר ברחוב הירקון (היום מס' 81) בת"א, משם נלקח מ"ש בידי שוטרים וחיילים בריטיים למחנה המעצר (צפורה ומשה שרת, תושבי ירושלים, שכנו בשהיותיהם בת"א בפנסיון זה). בליל שבת, 28.6.1946, היה מ"ש בת"א ונאם באזכרה לאליהו גולומב במלאות שנה למותו (אליהו גולומב [1945-1893], שעמד בראש ה"הגנה" מראשיתה, רֵע מ"ש מימי לימודיהם בכיתת המחזור הראשון של ג"ה, נשא לאישה את עדה, אחות מ"ש. ר' מבחר כתביו בשני כרכי חביון עוז, צרך יהודה ארז, 1953; משה שרת, אורות שכבו).

[1] עצירי ההגנה" שנכלאו לפני מעצרי 29 ביוני 1946 (להלן: "השבת השחורה").

[1] ברנרד ג'וזף-י'וסף ,לימים דב יוסף) (1899 -1960), עו"ד יליד קנדה. יועץ משפטי ומדיני של המחלקה המדינית של הסוה"י מ-1936, חבר הנה"ס בי-ם (1946-1945). מושל צבאי של ירושלים בימי המצור ב-1948 ואח"כ ח"כ, שר האספקה והקיצוב, שר המשפטים. כינוייו במכתבים: ברני; צפוני; הקנדי; ב'.

[1] יצחק גרינבוים (1879 -1970). חבר הנה"ס בי-ם (1948-1933). מנהיג ציוני פולין וממנהיגי "הציונים הכלליים א'", לימים שר הפנים הראשון במדינת ישראל. כינוייו במכתבים: ג-ם; ג'; י"ג.

[1] הרב יהודה לייב הכהן מימון (פישמן) (1875 -1962). חבר הנה"ס בי-ם (1935 -1948). ממייסדי מפלגת "המזרחי" וממנהיגיה. כינוייו במכתבים: הרב פ'. לימים שר הדתות הראשון במדינת ישראל.

[1] דוד הכהן ,1897 -1984). ממייסדי ומנהלי "סולל בונה" (חברה קבלנית לעבודות ציבוריות ולתעשייה של ההסתדרות). פעיל ב"הגנה". חבר קרוב של מ"ש מימי לימודיהם בגימנסיה "הרצליה", השירות בצבא העותמאני והשהות יחדיו בלימודים בלונדון (1925-1920). רעייתו הראשונה ואם שלושת ילדיו, רות לבית קְרַבְצוֹב, נפטרה ב-1945. ב-1946 נשא לאישה את ברכה חבס, עיתונאית וסופרת, חברת מערכת "דבר". כינויו במכתבים: דוד; כינויה של ב' חבס: ברכה; ברכה ח'.

[1] זאב שרף (1984-1906). מזכיר המחלקה המדינית של הסוה"י בי-ם (1947-1944). רעייתו: הֶנְיַה. כינוייו במכתבים: דתן; זאב; ז'; ז"ש. מכאן ואילך ממלא תפקיד ראשון במעלה בניצוח על עבודת המחלקה בהיעדר ראשיה ובקישור בין מ"ש והעולם החיצון. לימים מזכיר הממשלה הראשון, שר התמ"ס ושר האוצר במדינת ישראל. ב-1970 העיד:

מאז מעצר שרת וג'וזף ב-29 ביוני - עד מינויה של גולדה מאיר אחרי הישיבה בפריס [באוג' 1946] - לא היה מינוי של איש זמני כמנהל המחלקה המדינית של הסוה"י. ראובן שילוח, אליהו אילת, ליאו כהן, שהיו פקידים בכירים ממני במחלקה, וכן טדי קולק, היו בחו"ל, ואילו אליהו ששון, שהיה בכיר וּוָתיק, אמר לי: 'העסק של הקשרים עם האנגלים ועם הס"א [מיפקדה ארצית של ה"הגנה"] מסובך בשבילי. אתה תטפל בהם. וכך הגעתי למעמד של הפקיד הבכיר המטפל למעשה בעניינים, מבלי שהייתי חבר ההנהלה. לא הייתי מוסמך, לא התיימרתי להיות כזה ולא התקבלתי בעיני אחרים ככזה. שקדתי על דיווח וקשרים לשרת בלטרון. [...] כמובן, שבמעמדי לא היה הרמ"א [ראש מיפקדה ארצית] סנה ואח"כ [זאב] שפר מדווח לי, אלא אני הייתי מדווח להם ומעביר ללטרון שאלות להתייעצות. [...[ סדר העבודה היה שכל לפני-צהריים הייתי במשרד בי-ם, אחה"צ הייתי יורד לת"א, נפגש עם הרמ"א או [ישראל] גלילי ואחרים, מקבל נושאי התייעצות עם לטרון, ומשתדל לחזור בו ביום לי-ם (עדות ז"ש, את"ה 192/9).

[1] בת-שבע, רעיית אזרח מור (מרקובסקי), שניהם ידידי משפחה מאז שימש א' מור שומר-ראש של מ"ש מטעם ה"הגנה" בשנים 1939-1938. בליל 29 ביוני לנו שניהם עם בתם מירית בבית שרת שברחוב רד"ק 5 בירושלים. ר' מכתב 5 הע' 7.

[1] לבוש תחתון, מורכב מגופייה ותחתונים ביחידה אחת.

[1] מחנה לטרון ב'.

[1] Quarters Head - מטה ראשי.

[1] (דִיסְטְרִיקְט) סוּפֶּראינְטֶנְדַנְט - מפקח מחוזי. "הקצין [ה' ב'ן שאו, שהיה מפקד משטרת היישובים העברים, נתמנה מפקח המשטרה במחוז לוד [שכלל את אזור ת"א]" ("דבר", 27.5.1946).

[1] סר ג'ון ולנטין ויסטר שאו (Shaw  .(Johnמראשי המינהל המנדטורי בא"י, עוזר המזכיר הראשי מאז 1935 ואj"כ מזכיר ראשי עד 1946, בתוקף תפקידו קיים מגעים מסועפים עם ראשי היישוב.

[1] חיים וייצמן (1952-1874). נשיא ההסתדרות הציונית (1931-1920; 1946-1935). כינוייו במכתבים: הזקן; הנשיא; ו-ן; ח"ו.

[1] חליפת המכתבים בין העצורים והעולם החיצון התנהלה בשני מסלולים: בדואר הרישמי, החשוף לפיקוח השלטונות הבריטיים, ובדואר הפנימי של ה"הגנה", שהוברח בסליקים שהותקנו במיכלי המזון שהעצורים "החשובים" הורשו לקבל מן החוץ מדי יום. מ"ש הקפיד להיעזר גם בדואר הרישמי, כדי שלא לעורר חשד ולמשוך שימת-לב אל התכתובת החשאית הענפה שניהל.

[1] יעל, אז בת 15; חיים, אז בן 13. הבן הבכור יעקב, אז בן 19, שירת בחי"ל ("בריגדה") ועמד להגיע ארצה עם יחידתו מבלגיה ולהשתחרר.