דברים בישיבת הוועדה הפוליטית של מפא"י                                תל-אביב, 20.12.1936

 

מחר מתכנס הוועד הפועל הציוני המצומצם. המושב נקרא על-ידי אוסישקין על-פי דרישת שלוש סיעות: ציונים ב', "מזרחי" ו"מפלגת המדינה". באופן רשמי אין אנו יודעים על מה ילקו אותנו במושב זה – יש כמה השערות על כך – אך ברור שילקו. ידוע רק שאוסישקין יפתח את המושב ויאמר, כי הישיבה נקראה על-פי דרישת שישה חברי הוועד הפועל הציוני, "ויבוא בעל השור ויעמוד על שורו".

הטענות הצפויות הן:

א. טענה כנגד כל פרשת הופעתנו ב"ועדה המלכותית";

ב. מאיר גרוסמן יטען בשאלת הופעתה של "מפלגת המדינה" לפני "הוועדה המלכותית";

ג. אוסישקין יטען בקשר עם הופעת מוריס הכסטר בישיבה הסגורה של "הוועדה המלכותית".

אשר לטענה הראשונה, הרי הדברים ידועים: התנועה הציונית לא הופיעה במלוא שיעור קומתה, הופיעו בלתי-ציונים וכדומה...

בנוגע לטענתו של גרוסמן: הוא הודיע לנו, ש"מפלגת המדינה" החליטה להופיע בפני "הוועדה". שאלנו אותו על מה הם רוצים לדבר ב"ועדה". מתברר שהם רוצים להעיד על הכל – על המנדט, על פירושו, על אופן הגשמתו. הם רוצים לומר שפירושו הוא הקמת "ג'ואיש קומונוולת" בארץ-ישראל. יש להם גם קובלנות בקשר עם המאורעות; ייתכן גם שסוסקין[1] יופיע וידבר על תוכנית התיישבותית.

בשיחה האחרונה עם גרוסמן הודיע בן-גוריון, שאנחנו מתנגדים להופעתם. אין אנו רואים תועלת בה והיא יכולה להזיק. גרוסמן השיב שהם מוכרחים להופיע, והעניין יבוא מהר לבירור בישיבת הוועד הפועל הציוני.

אשר לעדותו של הכסטר:[2] בין יתר הדברים נגע הכסטר בעדותו בעניין תביעתנו מהממשלה לפנות שטחים להתיישבותנו על-ידי ריכוז הערבים היושבים עליהם ואינם מנצלים את המים. החלטה זו נתקבלה בוועד הפועל הציוני המצומצם לפי הצעתנו. לפני עדותו נבדקה ההצעה מחדש, ומאחר שיש בה אלמנט של הפקעה נתעוררה דעה, שצריך לנסח את ההצעה באופן אחר. דהיינו, שבמקרים כאלה תפקיע הממשלה את הקרקע לרשותה ותחכיר אותה אחר-כך למוסדות המיישבים של היהודים למשך 99 שנים. חשבנו שעל-ידי כך ניטל העוקץ מן הטענה האפשרית של הממשלה, שאנחנו דורשים ממנה להפקיע קרקע מהערבים לטובתנו. [---]

אני מניח שבישיבת הוועד הפועל הציוני מחר תישמע טענה, ששינוי זה הוכנס בלי החלטת ההנהלה. את הצד הפורמלי של הטענה אפשר ליישב, כי ההנהלה בחרה בוועדה בת ארבעה חברים (בן-גוריון, אנוכי, הכסטר וגרנובסקי) לנסח את ההצעה הזאת. והשינוי הוכנס בהסכמת שלושה מארבעה אלה. אבל תהיה גם טענה על עצם השינוי שהוכנס בהצעה, ואוסישקין יאמר כי זה הורס את הקרן הקיימת, שולל ממנה כל אפשרות לרכוש קרקע, שרק הממשלה תהיה רשאית מעתה לקנות קרקע וכו'. כבר הייתה "פרילודיה" לטענות האלו היום בישיבת ההנהלה, והשאלה תעמוד מחר לוויכוח בוועד הפועל הציוני.

ייתכן שמחר תתעורר גם שאלה בדבר קואורדינציה שלנו עם הרביזיוניסטים בעניין ההופעה לפני "הוועדה המלכותית". ישאלו אותנו אם באנו איתם בדברים ואם דאגנו להופעתם.

אולם נושא עיקרי לוויכוחים בישיבה מחר תשמש העדות שלנו בפני "הוועדה המלכותית" בכללה, ובוויכוח זה וייצמן לא יהיה. הימים האלה עוברים עליו במאמץ גדול. הוא יודע שמבקרים את הופעתו ב"ועדה" וזה נוגע עמוק מאוד ללבו. הוא צריך להעיד ב"ועדה" ביום ד', הוא מתכונן לכך ולא יבוא מחר לישיבה, וזה לא טוב. לא היה לי כוח להכריח אותו לבוא. הוא לא בא גם היום לישיבת ההנהלה.

מראשית ההכנות להופעתנו ב"ועדה" לא עלה על הדעת אלא שבן גוריון יהיה אחד העדים העיקריים שלנו, לאו דווקא מבחינת כמות עדותו, אלא מבחינת חשיבות השאלות שבהן יעיד. אולם כל המאמצים שלי בנידון נכשלו. בינתיים החלה העדות שלנו ויצא כך, שוייצמן ריכז את השאלות של פוליטיקה רבתי, ואני את השאלות העובדתיות העיקריות. חשבתי כל הזמן שאי-הופעתו של בן-גוריון איננה בסדר לגופו של העניין, ומבחינת הצורך בעזרה ובפיקוח ידוע על וייצמן. ייחסתי ערך רב לכך שוייצמן ידע, כי גם בן-גוריון עומד להופיע ב"ועדה" באותן שאלות שעליהן העיד וייצמן, שכן ידיעה זאת תוסיף יציבות לעמדתו.

ההזדמנות האחרונה לקבוע את הופעתו של בן-גוריון הייתה בשבת שעברה. בעזרת כמה חברים השתדלתי להביא את בן-גוריון לידי הסכמה להעיד לפני "הוועדה" – ולא הצלחתי. כך נקבעה תוכנית עדותנו השבוע בלי בן-גוריון, ונקבעה הופעתו של וייצמן לסיום העדות של הסוכנות. העובדה שוייצמן מסיים את העדות אין פירושה שאחר-כך אסור לסוכנות להשמיע קול. הנה, עדותי על העבודות הציבוריות נקבעה לאחר עדות הסיום של וייצמן. בדרך כלל, בכל רגע שנדרוש זאת נוכל עוד להופיע, אבל בעיני "הוועדה" הופעת וייצמן מסיימת את העדות הפוליטית של הסוכנות.

בינתיים הגיעו אלינו הדים על הרושם שאי-הופעת בן-גוריון עושה על "הוועדה". הממשלה הזכירה בחומר שהגישה ל"ועדה" את מציאותו של בן-גוריון, ולא עוד אלא גם הגדירה אותו כמנהיג הפועלים בארץ, כפי הנראה כדי להוכיח ל"ועדה" באיזו מידה הסוכנות היא בידי הפועלים. ההד הראשון הגיע בצורה משונה במקצת. וייצמן סיפר (את המקור אין הוא זוכר) שמישהו מהערבים הסביר לוועדה, כי ארץ-ישראל יהודית פירושה ארץ-ישראל "אדומה", וזו פירושה ארץ-ישראל מהפכנית, בלתי-מוסרית, "בחורות במכנסיים קצרים", וכל מיני "תועבות" כאלה; "הוועדה" הייתה רוצה להיפגש עם בן-גוריון המייצג, לדעתה, את חוגי הפועלים. אחר-כך הגיעו הדים ממשיים יותר. כך, למשל, פגש אנדרוס (הפקיד המתווך בין הממשלה ו"הוועדה המלכותית") את בן-גוריון ושאל מדוע עדיין לא הופיע לפני "הוועדה", ולי הוא אמר שאי-הופעת בן-גוריון עושה רושם רע על "הוועדה".

בינתיים פנתה גם ההסתדרות ל"וועדה המלכותית" והודיעה על רצונה להעיד וקיבלה תשובה שמוכנים לשמוע את עדותה, מבקשים לקבוע רשמית את העדים מטעם ההסתדרות "ומקווים שאחד העדים שלכם יהיה בן-גוריון". זה היה באמצע השבוע שעבר. לאחר כל אלה בא בן-גוריון לידי מסקנה שהוא צריך להופיע – לא בשם ההסתדרות, כמובן. דבר זה בלתי-אפשרי הוא, כי יש בכך משום ערבוב תחומים בין ההסתדרות והסוכנות. הוא צריך להופיע בשם הסוכנות, אבל – לפני עדות-הסיום של וייצמן. התחלנו לטפל בזה, אבל הדבר לא עלה בידנו. "הוועדה" איננה רוצה לדחות את שמיעת עדותו של וייצמן. [---]

בינתיים קבע בן-גוריון את נושא עדותו וגם התכונן אליה. כאשר סיפרתי לבן-גוריון על רצונו של פיל לשמוע את וייצמן ואחר-כך לעבור לשמיעת עדים אחרים שלא מטעם הסוכנות, ואחרי זה לשוב לשמוע עדים של הסוכנות – לא הגיב בשלילה. על יסוד זה מסרתי הודעה לעיתונות, שבן-גוריון יופיע בפני "הוועדה". ראיתי צורך בכך, בייחוד לאחר שקודם הייתה ידיעה בעיתון שעדות הסוכנות נסתיימה בכלל. והנה, היום בישיבת ההנהלה הודיע בן-גוריון שההודעה הזאת איננה נכונה ושהיא נתפרסמה בלי ידיעתו.[3]

[---]

 

הערות