דברים בישיבת הנהלת הסוכנות - ירושלים, 4.10.1936
שם הספר  יומן מדיני 1936
שם הפרק  דברים בישיבת הנהלת הסוכנות - ירושלים, 4.10.1936

 

 


דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                                       ירושלים, 4.10.1936

 

הייתה חליפת טלגרמות עם המשרד בלונדון. ד"ר וייצמן וחברים אחרים באו לידי מסקנה, שיש צורך פוליטי דחוף לקבוע עמדה בשאלה הקונסטיטוציונית כדי להכריז בפומבי על הסכמתנו ל"פריטי" בשלטון. בו-בערב התקשרתי טלפונית עם ד"ר וייצמן ואמרתי לו, שלדעתנו אין להחליט בשאלה כה חשובה בלי לקבל על כך אישור מהוועד הפועל המצומצם. גם טלגרפנו ללונדון שאין אנו רואים דחיפות מיוחדת בהצהרה רשמית בשאלת ה"פריטי", ורצוי לדעתנו לנהל את המשא-ומתן גם עם האנגלים וגם עם הערבים בלי הצהרה רשמית כזאת.

הודענו גם שהצהרה כזאת לעלולה לגרום למחלוקת פנימית רצינית בתוך התנועה הציונית,

ראשית, מתוך התנגדות פרינציפיונית להצהרה כזאת;

ושנית, מפני שאין ההנהלה מוסמכת להכרזה כפי שנוסחה על-ידי חברינו בלונדון על דעת עצמם. [---]

אתמול קיבלנו טלגרמה קצרה מד"ר וייצמן בה הוא מדגיש שוב, שההחלטה צריכה להתקבל תוך שבוע ימים. בתשובה לטלגרמה הזאת שאלנו אם קיבל את הטלגרמה שלנו וכי לא נוכל להביא את העניין לפני הוועד הפועל המצומצם בלי שנוכל להסביר את הנימוקים המחייבים הצהרה פומבית כזאת.

בשיחה הטלפונית הנ"ל מסר ד"ר וייצמן שביקר אצל אורמסבי-גור ודיבר איתו נגד התערבות מלכי ערב. א.ג. ענה, שהעניין לא ידוע לו בשלמותו. ד"ר וייצמן אמר לו שאין לנו אמון בנציב, כי הוא מסבך את העניינים במקום. א.ג. העיר שאין כל הבטחות למלכים ואין כאן כל תנאים להפסקת השביתה, ולדעתו חששותינו מוגזמים. [---] ד"ר וייצמן אמר, שלא ייתן שיפעלו מאחורי גבנו. א.ג. כאילו הסכים להערה האחרונה.

מטלגרמה שקיבלנו מברל כצנלסון אפשר להבין, שא.ג. אינו רוצה בהתערבות, אולם אינו יכול לעמוד בפני לחץ משרד החוץ המחייב התערבות זו. ד"ר וייצמן מסר, שיש להשתדל אצל האמיר עבדאללה לבל יתקשר עם המלכים והוא סבור שכל העניין ייכשל על-ידי אי-הסכמה פנימית בינם לבין עצמם. [---]

[---]

המצב בארץ מוסיף להיות משונה. הנציב העליון דוחה את מסירת השלטון לצבא מיום ליום ורוצה לחסל את המהומות בנוסחו הוא ולא בנוסח המפקד הצבאי. המשא-ומתן בין המלכים ו"הוועד הערבי העליון" נמשך בינתיים. היו כל מיני סיבוכים בין המלכים לבין עצמם. בעיראק המשטר הוא קונסטיטוציוני וכל צעד שהמלך עושה הממשלה אחראית לו. לחברי הממשלה בעיראק יש עמדה מסוימת וגם עבר בתנועה הערבית, והם אינם יכולים להשלים עם הוצאת כרוז לערבים בלי ששכרו יהיה בצדו. גם לא קל לאנשי עיראק לקבל עליהם אחריות כזאת, באשר יאמרו עליהם כי הכשילו את מאמצי הערבים בארץ-ישראל בגלל ענייניהם הם.

בחג'אז המצב הוא אחר. המלך אבן סעוד עושה כטוב בעיניו. חילוקי דעות אלה עיכבו לפי שעה את הוצאת הכרוז. מצד משרד החוץ בלונדון נראה היה קו ברור: הם מסכימים להתערבות המלכים, אולם מסרבים בהחלט לתת כל הבטחה. הערבים בארץ תולים הרבה תקוות בהתערבות זו. הם מניחים שהמלכים קיבלו הבטחות מאת הממשלה הבריטית, אולם אינם מפרסמים אותן מפחד שמא יקלקלו היהודים את הדבר. אינני יודע אם גם המופתי מרמה את עצמו, כמו שעושים זאת מנהיגים ערבים אחרים.

[---]

 

העתקת קישור