שבת לפני הצהריים,  10.8.1946

מויסיצ'יק רודנוי,

 

שישה שבועות!

דונר,[1] אחד משבעה שהשתחררו אתמול, יצא מהבית לפני כמה רגעים. על שאלתי מה הרגשתכם, ענני - לכשיצטרכו בכם יוציאוכם לחופשי. לפניו הייתה אצלי סימה ק'. באה להודות בעד ברכתך לזאבה. לבה יוצא אליך מרוב אושר שכך זכרת אותם ואהבה כזו שהראית לבתה. היא שמחה מאוד לחגורה - תטמון אותה עד שובה של זאבה. היא סיפרה עד כמה לא נעים לה עתה לבקר בלטרון אצל הבחורות - הן היא התנדבה לכך - כי משלנו יצאו משם, ואלה שנשארו מציקות לה.[2] דיברתי על לבה שלא תחשוב לעזוב עבודה זו. מי יודע מי תשבנה שם מחר.

אתמול אחר הצהריים באו לבקרני גב' אוסישקין הזקנה,[3] אמה של מֶטַה ואגרונסקים. אומנם דיברתי עם גרשון ואטל בנוכחות אֶספיר אך היא לא הבינה הרבה. אטל סיפרה על ביקורה אצל גולדי לפי בקשת גולדי. לה משהו ברגל, נדמה לי עקיצה, ואל תספר לברני אם הוא אינו יודע. היא מתהלכת בבית, נסעה אפילו לבקר את נחמה. לגרשון לא נוח לה לגשת, כי הוא אינו יכול לסבול אותה, אך באמתלת הרגל הזמינה ג' את אטל אליה ושפכה לפניה את לבה. קודם כל אמרה ג', שהם חיים עתה על הכסף שפדו מהבית(!) (גרשון אומר שזה שקר אחד גדול), ושנית שהיא חוששת שכל ההדגשה בטיפול בשיחרורכם עליך, וכי את ברני המסכן אינם מזכירים ומשמע שישכחו אותו. אחריך מפלגה ואילו ברני בודד.[4]

כשגולדי מדברת איתי - ביקרתיה כמה פעמים - היא מתרעמת תמיד על שאין מרעישים עולמות בגללכם, על שיש לה הרגשה ששוכחים אתכם. איני רוצה לחזור על כל מה שהיא טוענת לפני, אך הפעם, לפני אטל, היא אמרה את אשר מעיק עליה באמת. נראה שמכתבו האחרון של ב' אליה היה פסימי וזה השפיע על השפלת מצב רוחה.

גרשון שמח מאוד למחמאותיך לעיתון. הוא העיר: "זה עולה לי באמת במאמץ גדול". מוסיצ'יק, טוב תעשה אם תכתוב לו כמה מילים. הוא באמת ראוי לעידוד ולמחמאה. היה לו גוי אחד בעיתון וזה הגיש את התפטרותו תחת לחץ המעוניינים בכך. נראה שהוא עומד לאבד גם את D.C..[5] בחתונת זאבה פגשתי את ידידך שלמה א'. הוא סיפר לי כיצד השיג ויזה צרפתית למ"ס,[6] ואיך הופעתו של זה האחרון בפריס הינה מכה גדולה לו באופן אישי.[7]

אבו-עודה[8] לא היה אצלנו זה שבועות רבים. או שהוא מפחד לבוא או שהוא חולה. בפעם האחרונה בהיותו אצלנו אמר שהוא לפני ניתוח חדש בעינו, שייעשה בבית-ההולים הממשלתי.

כשנסעתי לתל-אביב נסעתי עם רגינה וממנה שמעתי שפוליה בבית-חולים (נראה שסובלת מסוכר) ושכאילו גם עמוס שוכב בבית-החולים - משהו בלסת. אין לי כל נטייה לבקר את פוליה, אך בגלל מחלתה אולי אעשה זאת בביקורי הבא. רגינה לא ביקרה אותה וכל שסיפרה, מפי אחר סיפרה. כאילו ב"ג רוצה בבואה של פוליה לפריס

והיא רוצה לחכות לבואה של מרי - לסדר בית למענה! ואשר למרי עצמה, ספק אם כבר הפליגה. ברור רק שהיא צריכה ללדת. מה מתכונן עמוס לעשות - אין לי מושג. ז"ש סיפר לי על שיחת פוליה איתו בענייני עבודה.

לפני יומיים הייתה אצלי תמר אשת טדי. ויזה לאנגליה אין לקבל עכשיו וגם ויזה לצרפת כרוכה בקשיים. אחרי עניין ס' [סנה] הפסיקה הקונסוליה הצרפתית את מתן הוויזות לכמה ימים, ותוך הימים האלה נזדמנה תמר לירושלים. מישהו יעץ לה לקבל הזמנה מפריס וזה יקל על השגת ויזה. היא אמרה לי שעומדת לכתוב על זה לטדי.

אני שומעת שאתה מתעניין בא"א.[9] בעצמי לא פגשתיו זמן רב, אך בטי ראתה אותו ולפי דבריה משהו מרוח ביקורתית אחזה בו, מוכן לשינוי הרכב ההנהלה אפילו עתה. מאמין בהנהלה הקיימת רק בך.

איני זוכרת אם כתבתי לך, שבארוחת הערב אצל קמחי ב"עדן" היה גם לואי פישר. מלבד שלום הוא מסר לך, שידוע לו כי גם האנגלים וגם האמריקנים מעוניינים בשיחות. אתמול הוסיף גרשון עוד כמה דברים על אותו לואי. היה לו ראיון עם הנציב שנמשך למעלה משעה.

לואי פישר הופיע כאדם ניטרלי בלתי משוחד, אשר בהיותו בהודו קיבלוהו גם האנגלים וגם האמריקנים בגילוי לב רב. לואי דיבר עם הנציב הרבה על שיחרורכם, כאילו הציג זאת כתנאי ל-pacification [רגיעת המרי]. על זה אמר הנציב שהשאלה מדאיגה אותו מאוד, אך יש לראות את תגובת הצד השני. האם היו מסכימים היהודים לשיחרור המופתי? על זה כאילו ענה לואי שאין להשוות אתכם עם המופתי. בשיחה לא הגיעו לשום מסקנות, אך החליפו דברים.

אשר לאנגלית של חיים. רציתי להתקשר עם מורתו רחל פרנקל. נראה שלא חיכתה לי ונסעה להינפש לשווייץ. אגב, רבים נסעו הקיץ לשווייץ ובתוכם האוסטֶרים[10] ואחרים. שווייץ מושכת גם הרבה נוער הרוצה ללמוד. זה נקרא - לא להתרפס לפני האנגלים. בקיצור עניין האנגלית צולע. לי אין פנאי לקרוא עם חיים. מצד אחד דודיק ולילי כאן והימים עוברים בתוכן רב אך לא בלימוד. בשבוע הבא אקח את העניין ביד ואמצא איזה סידור.

 

[11.8]  יום א',  בוקר

 

אמש היה אצלי ז'. סיפר על אליאס.[11]

פתאום תקפה אותי דאגה רבה לך. בלבי רק תפילה אחת - שתחזיק מעמד, בכל מחיר, ויהי מה.

בבית רעש גדול - שלושה ילדים וקובי! יש רגעים ורוצה אני לגרש את כולם מהבית ולהישאר לבדי, לבדי. זמני מתבזבז בקטנות ואין לי פנאי לשום דבר יסודי. אל תשים לב להתפרצות זו - הכל יעבור. העיקר - שיחרורך המהיר!

חיסול בזבוז כוחותיך!

בגעגועים רבים,

 

צ.

 

ביום ה' נתקבל מכתבך בדואר. הפינה שחסרה במכתבו של חיים - נראה שבה הייתה כתובה פנייתו אל הצנזור. חיים יענה  בעצמו.

החזר את ה"בחלל הריק".