מתוך יומן העבודה - ירושלים, 5.7.1936
שם הספר  יומן מדיני 1936
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - ירושלים, 5.7.1936

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                    ירושלים, 5.7.1936                                                                  

השתתפתי בהתייעצות אצל קפלן עם ועדת חברי הוועד הפועל הציוני בשאלת פרסום המסקנות של כינוס חברי הוועד הפועל בשאלות כלכליות.

א. אפשטיין[1] מסר על הפעולה להכנסת 10 מורי-דרך יהודים, העובדים בתיירות והמובטלים בימים אלה, לעבודה בצבא בתור מורי-דרך לפלוגות.

עברתי על גילוי-דעת הוועד הלאומי בעניין המקומות הקדושים בתשובה למופתי והצעתי לבן-צבי כמה תיקונים.

טשרנוביץ[2] מהקק"ל בא לבקש שאנאם באסיפה פומבית בתל-אביב בכ' תמוז.

א. ח. כהן מסר שמועות על תנועה מדאיגה בעבר-הירדן, כאילו נשלח שמה צבא. מ. א. [מוחמד אונסי] הובהל פתאום לשוב לרבת-עמון. הספיק למסור את משאלת אדוניו שנעזור לו בהשקטת הרוחות. לדבריו לא קיבל כלום מהממשלה, בניגוד לידיעות שיש לנו.

הייתה לי שיחה עם דובקין בשאלות "תל אביב" ולויד טרייסטינו, עליית התזמורת של הוברמן[3] ועוד.

השתתפתי עם בן-צבי וא. ששון[4] בעריכת התרגום הערבי של גילוי-דעת הוועד הלאומי בעניין המקומות הקדושים.

ישיבה עם בן-צבי ו"אגודת ישראל." מסרתי אינפורמציה. אנשי ה"אגודה" הציעו פעולה משותפת עם הוועד הלאומי בהצגת דרישה לממשלה להרחבת הדרך לכותל.

ולאדק[5] טילפן ושאל מה להגיד לנציב. הוא מוזמן שוב לארוחת-ערב אצלו. אמרתי כי העיקר הוא תביעת עלייה גדולה, מתוך צורכי היישוב והגולה כאחד.

בן-צבי מסר על ניסיונות ההתקרבות מצד הדרוזים, בארץ ובהר הדרוזים, ועל הכרזת "נייטרליות" מצד הדרוזים המקומיים במאורעות הנוכחיים. הוא הציע פעולה מצדנו בפריס להבטחת מקסימום של אוטונומיה להר הדרוזי, כשאיפתו של סולטן אל-אטראש, אשר שליחו בארץ-ישראל מבקש להתראות איתנו.

בן-גוריון טילפן מאלכסנדריה לבשר בואו. ביקשתי ראיון עם הנציב בשאלות כבישים, מזח תל-אביב ועוד. כתבתי מכתב לד"ר וייצמן על המצב. בלילה ביקרתי במערכת "פלסטיין פוסט".

 

הערות


[1]  אליהו אילת (אפשטיין) – עלה לארץ מרוסיה ב-1924. למד מדעי המזרח באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטה האמריקנית בביירות וקנה ניסיון מעשי תוך חיים בקרב הבדווים. עבד במחלקה המדינית של הסוכנות מ-1934 וטיפל בקשרים המדיניים של המחלקה עם גורמים בארצות השכנות. ב-1945 שימש הנציג הבכיר של הסוכנות בוושינגטון. הוא קיבל מן הנשיא טרומן את ההודעה ההיסטורית בדבר הכרת ממשלת ארצות-הברית במדינת ישראל. התמנה ציר ראשון ואחר-כך שגריר ישראל בוושינגטון. ב-1950 ציר ואחר-כך שגריר ישראל בלונדון. היה נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים.

[2]  יעקב צור (טשרנוביץ) – עלה לארץ ב-1921. בשנים 1929–1948 מנהל מחלקת ההסברה בלשכה הראשית של הקרן הקיימת. במלחמת-העולם השנייה (1942–1944) היה איש קשר בין הסוכנות היהודית והמפקדה הבריטית במצרים. ציר ישראל ראשון בדרום-אמריקה. אחר-כך (1954) שגריר ישראל בפריס. היה יושב-ראש הוועד הפועל הציוני.

[3]  כך כינו את התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית, אשר ביסודה טיפל אז הכנר הנודע ברוניסלב הוברמן. מרבית נגניה המיועדים עדיין לא עלו לארץ ונזקקו לסרטיפיקטים.

[4]  אליהו ששון – נולד בדמשק ב-1902. עלה ארצה ב-1927. בשנים 1933–1948 היה מנהל המחלקה הערבית של הסוכנות. בשנים 1948–1950 ניהל את מחלקת המזרח התיכון במשרד החוץ. השתתף במשלחת ישראל למשא-ומתן על שביתת-הנשק ובשיחות לוזאן. בשנים 1950–1952 היה ציר ישראל בטורקיה. בשנים 1953–1957 היה ציר ואחר-כך שגריר באיטליה. בשנת 1961 שגריר ישראל בשוויץ. בשנת 1961 נבחר לממשלה, היה שר הדואר ושר המשטרה.

[5]  ברוך צ'רני, ולאדק – ממנהיגי תנועת-הפועלים היהודית בארצות-הברית. יליד רוסיה. בתחילת דרכו איש ה"בונד". אחר-כך התקרב לציונות. עיתונאי ופובליציסט. מ-1932 היה נשיא "אורט".

 

העתקת קישור