מזהה |
2100 |
שם הספר |
יומן מדיני 1936 |
שם הפרק |
דברים בישיבת הנהלת הסוכנות - ירושלים, 28.6.1936 |
דברים בישיבת הנהלת הסוכנות
ירושלים, 28.6.1936
בחוגים מסוימים
הקרובים לממשלה מתחילים לדבר על מוצא חדש מהמצב: שמעתי מעיתונאים אנגלים, כי רווחת
דעה שלא תהיה ברירה אלא להזמין את "הוועדה המלכותית" לבוא לארץ מייד
ולהפסיק את העלייה עם בואה. דעה זו שמעתי בשיחתי עם הקונסול הצרפתי. גם בא-כוח
"דיילי טלגרף" סיפר לי על ההצעה הזאת. המעוניינים בדבר מביאים ראיה
ממצרים, שוועדת מילנר[1]
באה לשם בזמן שהמהומות היו בעצם תוקפן. אם כי אין לתאר שהוועדה תחליט מייד עם בואה
להפסיק את העלייה בלי שתקבל על כך רמז מהממשלה, הרי בעצם ההצעה צפויה לנו סכנה.
בשיחות שהיו לי עם עיתונאי אמריקני ועיתונאי אנגלי נוכחתי לדעת, שבעיניהם הנימוק
החזק נגד הצעה כזאת הוא שכך חורצים מראש את מסקנות "הוועדה המלכותית".
מצב-הרוח של
הפקידות הבריטית אינו טוב. חששותיהם לשביתת פקידים ושופטים ערבים בעינם עומדים,
ולדעתם, אם ינהגו ביד חזקה תימשכנה המהומות זמן רב, ובסופו של דבר תעמוד הממשלה
בפני עם מלא מרירות.
עם הופעת
גילוי-הדעת של המופתי[2] חל מפנה בציבוריות הערבית, כי המופתי משתדל לתת למהומות אופי דתי. אני
מתכוון לפנות לממשלה ולבקש ממנה להודיע רשמית, שאין כל חשש למקומות הקדושים
למוסלמים. בן-צבי מציע לפרסם גילוי-דעת מטעם המוסדות (הוועד הלאומי, אולי גם
הסוכנות היהודית) ולהכחיש את דברי המופתי. אולי כדאי יהיה לצרף לגילוי-דעת זה גם
את "אגודת ישראל". מובן שהפעולה צריכה להיות פוליטית בלבד.
הממשלה הסכימה לגייס 1,200 שוטרים
מוספים במקום 800 שהסכימה להם לכתחילה. אולם רצונה שתוספת זו תהיה על חשבון
המקומות. היום ביקשתי מהנציב שהממשלה תישא במחצית ההוצאות גם של 400 אלה, כפי
שהוסכם ביחס ל-800 הראשונים. יחד עם המגויסים הקודמים הגיע מספר השוטרים המוספים
היהודים ל-1,800. כתבתי לנציב גם בנוגע לגיוס יהודים לעזרה במלחמה בכנופיות,
ועודני מחכה לתשובתו.
עד עתה קיבלנו מהממשלה 2000
רישיונות עלייה שנשלחו כבר לארצות. מחר מחכים לבוא הטרנספורט הראשון של עולים
חדשים. בראשית יולי עלינו לקבל את יתרת 2,000 הרישיונות.
[---]
הערות
[1] ב-1929 יצא שר המושבות אלפרד מילנר למצרים בראש משלחת לחקר המשבר
והמהומות שהתחוללו שם. המלצות המשלחת פורסמו בפברואר 1921 ושימשו יסוד למדיניות
הבריטית כלפי מצרים. מילנר המליץ לבטל את הפרוטקטורט הבריטי ולהמירו בחוזה בין
בריטניה ומצרים עצמאית; בריטניה תבטיח את הגנת מצרים ובתמורה תיהנה שם ממעמד מיוחד
לרבות החזקת צבא ובסיסים.
[2]
בגילוי הדעת שפרסם המופתי חאג'
אמין אל חוסייני בשם "המועצה המוסלמית העליונה" נאמר בין היתר: "העם
הערבי לא יסכים לייסוד בית לאומי יהודי בארץ מוסלמית ערבית קדושה. מדיניות זו
פוגעת לא רק בעם הערבי, כי אם מסכנת גם את המקומות הקדושים כמו מסגד אל-אקצא. שאיפתם
של היהודים בייסוד הבית הלאומי היא דתית ורצונם לבנות את בית-המקדש במקום מקדש
אל-אקצא.
|
|
|