מכתב לדב יוסף על משפט יצחק חנקין                 בית חולים מרכזי, עפולה, 23.3.1936

 

ברני[1] היקר,

 

אתמול ביקרה אותי חיה שרה חֶנקין,[2] אמו של השומר יצחק חנקין, אשר הפסיד את ערעורו.[3] קשה לה, כמובן, להתפשר עם המחשבה שנגזר על בנה לבלות את מיטב שנותיו במאסר והיא מצפה לאיזו פעולה יוצאת מן הכלל מצדנו כדי להשיג את שחרורו בקרוב.

ישראל שוחט[4] אמר לה, לדבריה, כי עכשיו הכל תלוי במוסדות ובן-צבי[5] יעץ לה להתראות אתי בבית החולים[6] בעניין זה.

עד כמה שאני רואה את הדבר, אין תקווה לפעול משהו לטובת הבחור בטרם תעבורנה שנתיים-שלוש לכל הפחות מיום מאסרו. אע"פ כן, טוב היה לקיים התייעצות בעניין זה והנני להציע שתסדר את הדבר יחד עם בן-צבי.

להתייעצות זאת צריך להזמין את ישראל שוחט, הבקי בפרטי העניין, ואולי גם את עליאש, בתור בעל ניסיון. אם תמצא לנחוץ, תיקח דברים עם אבקריוס באיזו דרך נוחה, אך איני סבור שיש לשתפו בהתייעצות שבה ישתתפו אנשים בעלי תפקיד ציבורי. אני כותב בעניין זה גם לבן-צבי והוא בוודאי יפנה אליך.

תודה רבה על מכתבך. כתבתי לך ביום ו'. הקיבלת?

במצבי יש שינוי ניכר לטובה, אבל אין זו עדיין רפואה שלמה.

 

                    בברכה רבה,

                    מ.ש.

 

הערות