[1]  נחום תשבי – מנהל המחלקה למסחר ותעשייה של הסוכנות היהודית.

[2]  וולפסון – ממנהלי פיק"א בארץ ובפריס עד סוף שנות השלושים.

[3]  אהרון חיים כהן – עבד במחלקה המדינית כמומחה לענייני ערבים.

[4]  מתקאל אל-פאיז – שיח' נודע בעבר הירדן, ראש שבט בני-צחר בעבר-הירדן. תחומו של השבט – דרומה-מזרחה מרבת-עמון עד ואדי סירחן. נפטר ב-1967.

[5]  ראע'ב נשאשיבי (1880–1951). מראשי מנהיגי ערביי א"י. לפני מלחמת-העולם הראשונה ציר ירושלים בפרלמנט איסטנבול. קצין בצבא העותמאני. ראש עיריית ירושלים 1920–1934. מראשי האופוזיציה לחוסיינים. ב-1934 הקים את מפלגת ההגנה הלאומית. תמך באמיר עבדאללה נגד המופתי. ב-1936 ממקימי הוועד הערבי העליון, שממנו פרש ב-1937 בגלל הטרור החוסייני. חבר המשלחות הפלסטינית לוועידת השולחן העגול 1939. אחרי סיפוח הגדה המערבית לירדן מונה למושלה הכללי. שר בממשלות ירדן 1950–1951. היה מתון ביחסו לבריטים ונכון לקבל את הספר הלבן 1939 בניגוד לרוב מנהיגי ערביי א"י. קיים קשרים טובים עם אישים יהודים וקולות היהודים סייעו לבחירתו לראש עיריית ירושלים. רעייתו השנייה הייתה יהודיה.

[6]   ד"ר חוסיין פח'רי אל-ח'אלדי (1894–1961). רופא ועסקן פוליטי. בן משפחה ירושלמית נכבדה. שירת כרופא בצבא העותמאני. עובד מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט 1921–1934. נבחר לראש עיריית ירושלים 1934 בהביסו את יריבו ראע'ב נשאשיבי. ב-1935 הקים את מפלגת "הרפורמה" ומכוח זה צורף לוועד הערבי העליון. באוקט' 1937 נעצר והוגלה לסיישל. שוחרר ב-1938 והשתתף במשלחת הוועד הערבי העליון לוועידת לונדון 1939. ב-1945 חבר הוועד הערבי העליון המחודש. בספט' 1948 מונה שר הבריאות ב"ממשלת כל פלסטין" בעזה. מראשית שנות ה-50 מילא תפקידים שונים במינהל הירדני– היה פעמיים שר ועשרה ימים ראש ממשלה. תמך במופתי אך לא היה קיצוני כמוהו. ראו על בחירתו לראש עיריית ירושלים במסמך 1, הערה 6.

[7]  פח'רי נשאשיבי – יד ימינו של ראע'ב נשאשיבי. מראשי הפעילים בארגון מאורעות 1936. בקיץ 1937 ניסו החוסיינים להתנקש בחייו. ב- 1938 ארגן את "כנופיות השלום". נרצח ב-1941 בבגדאד.

[8]  "דואר היום" – עיתון יומי בעריכת איתמר בן אב"י. נרכש בשנת 1928 על-ידי זאב ז'בוטינסקי ושימש מאז שופר לתנועה הרוויזיוניסטית.