מתוך יומן העבודה - ירושלים, 7.2.1936
שם הספר  יומן מדיני 1936
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - ירושלים, 7.2.1936

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                        ירושלים, 7.2.1936

 

ביקרני מרדכי יגאל[1] בשאלת הערעור של יצחק חנקין והזמנת עורך-דין נוסף על אבקריוס.[2]  ביקרני ד"ר מ. קרויצברגר מהתאחדות עולי גרמניה בשאלת ראיון עם הנציב בענייני עלייה. הבעתי את דעתי, כי איני רואה כל תכלית בצעד כזה. אם המדובר על מכסת העלייה הכללית, לא תוכל התאחדות עולי גרמניה להוכיח יכולת קליטה גדולה מזו שמוכיחה הסוכנות, ואם הכוונה לחלקה של העלייה הגרמנית במכסה הכללית, הרי הנציב יחזיר אותם לסוכנות. קרויצברגר דרש החשת בירור התוכנית למימוש ההון היהודי בגרמניה והעברתו לארץ-ישראל.

אחר הצהריים ביקרתי אצל ממלא-מקום מנהל העבודות הציבוריות, רולנדס, לקראת הישיבה שנועדה לשבוע הבא במזכירות הראשית [של ממשלת המנדט], לדון על הצעותי בדבר השיטה למסירת עבודות לפועלים עבריים. רולנדס זכר ששוחחתי איתו באותה השאלה לפני כשנתיים. אז עמד להגיש הצעות לממשלה בדבר שיטת ההקצאה של העבודות המיועדות ל"עבודה עברית", אולם מחשבתו הטובה סוכלה על-ידי עליית שכר העבודה בשוק הפרטי, שבאה כתוצאה מחוסר פועלים ומנעה את האפשרות להעסיק פועלים יהודים בעבודות הממשלה. הוא מבין שהמצב נשתנה, ועד כמה שמחלקת העבודות הציבוריות נוגעת בדבר, הריהו מוכן לבוא לידי הסכם בשאלת החלוקה. אין הוא מסכים לשיטה של הצגת תנאי על "עבודה עברית" במכרז, משום שכל תנאי המוצג במכרז מחייב אחר-כך ביקורת מצד המחלקה על מילויו על-ידי הקבלן, ואין למחלקה שום אפשרות להטיל פיקוח מתמיד על הקבלנים ביחס לסוג הפועלים שהם מעסיקים. לעומת זה, מוכן רולנדס לקבל הצעה של קביעת רשימת קבלנים מוסמכים מטעם הסוכנות כנאמנים על העסקת עבודה עברית על-מנת שהתחרות ביחס לעבודות המיועדות ל"עבודה עברית" תתקיים רק בין קבלנים אלה. הביקורת על מילוי התנאי מצד הקבלנים תהיה בידי הסוכנות, והסנקציה נגד קבלן המועל בהתחייבותו תהיה הודעה מצד הסוכנות לממשלה על הוצאת הקבלן מן הרשימה. אשר להפרדת העבודות לאלו המיועדות ל"עבודה עברית" ולאחרות, אין למחלקה שום התנגדות לכך ובלבד שההפרדה תיעשה לפני קביעת ההקצבה לכל עבודה ולא לאחריה, כלומר, שהחישוב הראשון של ההוצאות וקביעת סכום ההקצבה יהיו מיוסדים מראש על "עבודה עברית". בדרך זו יהיו סעיפים מסוימים בתוכנית העבודות הציבוריות משוריינים ל"עבודה עברית" בלי שיהא צורך להבליט את הדבר כלפי חוץ, ובלי שיהא הכרח בהקצבות נוספות מהממשלה במקרה שסכום ההקצבה הראשון איננו מספיק כדי תשלום שכר לפועל העברי. אכן, אם יתקבל סידור כזה עלינו לדעת, שיעבור זמן מסוים עד אשר הסידור הזה יתחיל לפעול. [---]

בדברים אלה של רולנדס היה רמז, שהסידור לא יוכל להיכנס לפעולה ביחס לעבודות שתקציבן כבר נקבע. ולמעשה כבר נקבע התקציב של כל העבודות לשנת הכספים הבאה.

 

הערות


[1]  מרדכי יגאל –  חבר ארגון "השומר". ב-1936 מראשי ארגון השומרים הארצי.

[2]  ב-20.8.1935 פרצה קטטה, אחת מרבות, בקשר לזכות הבעלות והעיבוד של קרקעות בקוּסְקוּס טַבְּעוּן [אזור טבעון של ימינו]. קבוצה של 4 בחורים מארגון השומרים הארצי, שחרשה שם אדמות, הותקפה על-ידי כ-40 ערבים. במהלך הקטטה נהרג ערבי אחד. המשטרה שהגיעה למקום אסרה את הארבעה והחרימה את נשקם (רובי-ציד), בין הנאסרים היה יצחק חנקין. הארבעה הואשמו ברצח שלא בכוונה תחילה. על יצחק חנקין הוטל עונש מאסר של 10 שנים ועל חבריו עונש מאסר של שנתיים. הגן עליהם במשפטם עורך הדין הערבי אבקריוס.

 

העתקת קישור