מתוך יומן העבודה                                                                            לונדון, 12.10.1939

[---]

כהכנה לפגישה עם מקדונלד שוחחתי עם יצחק רוקח[1] על תביעותינו לתקנת משק ההדר: אוניות, מכס, עזרה כספית. רוקח כבר ביקר במשרד-המושבות יחד עם לוריא ושוחח עם אחד מעוזריו של קלאוסון, היועץ הכלכלי. התגובה בעניין העזרה הכספית הייתה שלילית. בעניין האוניות הובטח לעזור, אך לעת-עתה אין תוצאות והשעה דוחקת. שאלות מכס לא עוררו.

[---]

ישיבת המשרד הפוליטי [---]. לואיס ניימיר יראה היום את אוליבר הארבי, מזכירו הפרטי של הליפאכס, לברר אם מסר לאלופו את עניין חוק הקרקע ומה נעשה. לואיס הגה רעיון חדש שעלינו לומר לאנשי הממשלה כך: נחוצה לכם הצדקה כלפי הערבים שאינכם מגשימים את החלק הקונסטיטוציוני של הספר הלבן. ההצדקה הנוחה ביותר היא שהספר הלבן טרם אושר על-ידי חבר הלאומים. אבל אם אתם מגשימים את חוק הקרקע, פוקע כוחה של אותה הצדקה. וכלפי האופוזיציה עלינו לטעון כי בהגשמת חוק הקרקע יש משום הפרת ההתחייבות שנתן מלקולם לבית-הנבחרים שהממשלה לא תציע שום שינויים במנדט - במקרה שחבר הלאומים ידחה את הספר הלבן - בטרם תביא את העניין מחדש לפני הפרלמנט. כיוון שהספר הלבן לא הובא עוד לפני חבר הלאומים אין להגשים את חוק הקרקע כי הגשמתו תחייב שינויים במנדט במקרה שחבר הלאומים יפסוק אחר-כך שהספר הלבן אינו מתיישב עם המנדט. הפגישה עם אטלי וגרינווד נקבעה ליום ג' הבא. ביום ב' אשאל את מלקולם אם יש חדש בעניין חוק הקרקע. אם יקרה נס ויודיע לי שהוחלט לדחות את העניין - נוכל לבטל את השיחה עם אטלי בעניין זה. אם לא יקרה הנס הבלתי-צפוי, הרינו חופשים לגשת לפעולה פרלמנטרית, לאחר שפנינו אל המיניסטר וחיכינו שבוע לתשובתו. היה לנו יסוד מספיק לביטחון שאיננו מחמיצים שום דבר על-ידי עיכוב פנייתנו לאופוזיציה.

דנו גם על שיחתו העתידה של ניימיר עם זלסקי[2], מיניסטר-החוץ הפולני החדש. לואיס יעורר כמה בעיות: מעמד היהודים בגדודים פולנים שינסו לגייס בחוץ-לארץ, עזרה לפליטים יהודים, תביעה מהאנגלים לאפשר עלייתם לארץ-ישראל, ועוד. ברודצקי מציע שידבר איתו גם בשאלת מעמד היהודים במדינת פולין העתידה.

ב"איוונינג סטאנדארד" הופיע מברק של רויטר על החלטת השלטונות בארץ-ישראל לגייס 2000 מתנדבים לפלוגות-עזר. הברקתי לירושלים בשאלה אם יש יהודים המתגייסים על דעת עצמם.

בינתיים נתקבל מברק מירושלים, בתשובה לשאלתי הקודמת, כי הגיוס לפלוגות הבריטיות (R.E וכו':) הסתדר באופן רצוי מחוץ לעניין התוספות המשפחתיות. המברק מכיל גם מספרים רשמיים מאלפים על השוואת הוצאות המחיה ביישוב העברי ובאנגליה: "סל-המזונות" היהודי בארץ-ישראל עולה 3.29 לא"י, האנגלי 3.47 לא"י לחודש. שכר-הדירה החודשי בארץ-ישראל (כמה חדרים?) 2.150 לא"י, בלונדון 1.715 לא"י, במנצ'סטר 1.285 לא"י. המברק מודיע כי התזכירים שביקשתי (תעשייה צבאית ושאלת הקרן לעזרת האשראי) יגיעו תוך שבועיים.

ההפרש בשכר-דירה "לטובת" ארץ-ישראל נראה גדול מדי.

[---]

הערות