מתוך יומן העבודה                                                                              לונדון, 7.10.1939

בבוקר אצל לוקר במאונט רויאל (הוא עובר מחר לדירה כהלכה בקרבת המשרד). בחלק מהשיחה השתתף ליאו הרמן. לוקר מסר על מצב העניינים במשרד. [---]

בזמן היותי שם טילפנה בפי. ברנדן-ברקאן הודיע לה כי ראה את צ'רצ'יל אמש בחצות ומסר לו על עניין הקרקע, וביקש להמציא לו ליום ב' בבוקר תזכיר. הבטחתי שיהא מוכן מחר בבוקר.

מלוקר אל וייצמן, שעה קלה לפני צאתו מהמלון לטוס לפאריס. חזרתי אל נושא שיחתו אתמול ואמרתי: אנו שואפים עכשיו לגדולות, אך עלינו להתמסר קודם-כל לגיוס בעלי-ברית לרעיונות שלנו. ייתכן שתקוותינו תיכזבנה, ייתכן שבמקום לעבור לתקופה מדינית רבתי נצטרך לעמוד בהתגוננות מרירה. בין בהתקפה ובין בהגנה כוחנו תלוי בראש וראשונה בכוח היישוב - העובדות החיוביות שנצליח ליצור בארץ במשך המלחמה והעובדות השליליות שנצליח למנוע. מבחינה זו החזות קודרת מאוד. אנו הולכים בארץ לקראת אסון [כלכלי]. מה אנו עושים כדי לעמוד בפרץ? וייצמן אמר: אני יודע כל זאת היטב ומסכים לכל מלה שאמרת. ליבי דואב על קפלן. אבל פה אי-אפשר לעשות כלום. הרי לשם כך אני נוסע לאמריקה. ראיתי כאן כמה אנשים שנסעו לאמריקה ומסרתי באמצעותם התראה לידידינו שהנני בא לשם מפעל גדול.

[---]

שלחתי מברק מפורט לארץ על ענייני פאריס ומקצת ידיעות על הפעולות הראשונות נגד חוק הקרקע. לעת-עתה הספיקו לי המונחים שהסכמתי עליהם עם זסלני. על המברקים היוצאים מכאן נערכת ביקורת חמורה. יש שאינם נשלחים, ויש שהם מתעכבים והצנזורה מטלפנת למשרד ודורשת בירורים למלים סתומות או לשמות בלתי-מפורשים.

[---]

לוריא נסע לשבת אל ילדיו הנמצאים בדבון. נשארתי בבית לבדי ונסעתי העירה לאכול ארוחת-ערב. נתנסיתי לראשונה בנסיעת לילה בלונדון המוחשכת. בתחתית אור-יקרות אך למעלה, ברחובות, חושך מצרים. האנגלים ארגנו את העסק באופן הרבה יותר יסודי מהצרפתים. בלי פנס חשמלי אי-אפשר כמעט להתהלך.