| מזהה |
148 |
| שם הספר |
נתראה ואולי לא |
| שם הפרק |
מכתב 122 - לאהובי יקותיאל ופיני! - אוגוסט 1918 |
| כותרת משנה |
ארם צובא, אלול תרע"ח, יקותיאל בהרב ופיני ריקליס |
ארם צובא, אלול תרע"ח [אוגוסט 1918]
לאהובי יקותיאל ופיני![1]
בזה רצופים / שני פרצופים / מתוקים כצופים - לא שצופים ולא קצופים //
אשר פרידתם / קרעה לבותם / ויאחו תמונתם - לשמש ניחומים //
מֻגשים באהבה / לאות ברית ואחווה / לאשר לבם איווה - ידידים קדומים // ולהזכירם נשכחות / עת היו אח ואָחות / רְוויֵי צחצחות - מסֻבים ברעים //
עת היה ביתם / מאסף לרוב עם / ו"ליחידים" - מקלט שם - ולא שלטו הפזורים // ולהיות לאות תקווה / כי הענוגה והנאווה / אל ביתה תושב שיבָה – ונתאחו הקרועים // וישוב אל כּנו / בהדרו והמונו / בדיבורו וניגונו - גם בית השרתוקים!
[1] השיר, שנשלח בלוויית תמונת מ"ש ורבקה, נמצא בתיקי יקותיאל בהרב שבאי"ט.
|
|
|
