מתוך יומן העבודה - ירושלים, 5.11.1937
שם הספר  יומן מדיני 1937
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - ירושלים, 5.11.1937

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                          ירושלים, 5.11.1937

 

[---]

ד"ר לבני, לשעבר מאנשי "העברה" ועכשיו מנהל כללי של "המכון לסחר חוץ", בא להרצות את תוכניותיהם. המכון נוסד תוך שותפות עם הסוכנות היהודית, אנגלו-פלשתינה בנק, התאחדות בעלי התעשייה והבנק הארץ-ישראלי לתעשייה. הוא כבר עשה עבודה מועילה לקידום הייצוא של מוצרי תעשיה יהודיים לסוריה.

מעניין מאוד איך נתגלו סיכויים בכיוונים שלא עלו על הדעת ואיך הוכח כושר הסתגלותו של הידע הישראלי לדרישותיהם של שוקי חוץ. כך, למשל, נתקבלו לאחרונה הזמנות למוצרים כמו דיו (תוך תחרות מוצלחת עם מוצר יפני), משקפיים, ידיות דלת, סוללות חשמליות למכוניות. למוצר הנזכר אחרון צפוי במיוחד עתיד גדול, והשאלה כיום היא איך לפתוח לפניו את השוק התורכי.

עתה הם מתכננים ייסוד סניפים של המכון בביירות, בקהיר ובניקוסיה. לסניף הביירותי יהיו סוכנים מקומיים בדמשק, בטריפולי ובחלב; לסניף הקהירי – באלכסנדריה, בפורט סעיד ובחרטום. הם גם מצאו מועמדים מתאימים לנציגות בארצות אלה והם מבקשים פגישה עם הנהלת הסוכנות כדי לקבל הנחיות פוליטיות. בשלוש ארצות אלה ניתן להם להתבסס בלא שתתעורר שאלה כלשהי מצד השלטונות. לא כן הדבר בתורכיה ובעיראק. הראשונה היא מדינה טוטליטרית וכל פירמה חדשה בהכרח שהמשטרה תשמור מייד את עקבותיה, ואילו בשנייה דרושה מידה מרובה של זהירות מחמת האיבה לארץ-ישראל היהודית. אנשי המכון לא יעשו דבר בעיראק לפני שישמעו מפי המחלקה המדינית שהעניין הוא בגדר האפשר. [---]

[---]

בערב שמעתי ששני חיילים בריטים, שהתהלכו בלי נשק ליד שכונת מונטיפיורי הישנה, נהרגו בירי שלושה ערבים שנראו כשהם נמלטים.

[---]

 

העתקת קישור