ראיון עם וו"ד בטרשיל, המזכיר הראשי של הממשלה - ירושלים, 20.10.1937
שם הספר  יומן מדיני 1937
שם הפרק  ראיון עם וו"ד בטרשיל, המזכיר הראשי של הממשלה - ירושלים, 20.10.1937

 

 

ראיון עם וו"ד בטרשיל, המזכיר הראשי של הממשלה                         ירושלים, 20.10.1937

 

צילצלתי אל ממלא מקום הנציב מיד לאחר שחזר מסיור בעבר-הירדן וביקשתי לראותו בעניין דחוף מאוד. הציע לי שאבוא מיד אל ביתו.

אמרתי לו, שנדהמתי מן "הפצצה" שקיבלתי אמש. הפעם הייתה זו פצצה שזרקה הממשלה. כוונתי למכתב שקיבלתי אתמול מן המזכיר הראשי ובו הודעה מוקדמת על חוק עלייה חדש. יש בו הגדרה חדשה של מושג "תלויים" והוראות מחמירות יותר נגד עלייה בלתי-ליגלית. כל אלה מחייבים אותנו לתגובה, אך לא הן העיקר בעינינו. הדבר העיקרי הוא הסמכות שנמסרה לנציב העליון לקבוע מספר מקסימלי של עולים לתקופה פלונית, מעשה חקיקה של "המקסימום הפוליטי לעלייה".

זוהי סטייה מהפכנית מאוד בתולדות החקיקה הארץ-ישראלית בענייני העלייה. עקרון יכולת הקליטה הכלכלית הוטל המימה. בעינינו זוהי התעלמות מדהימה מדיוני ז'נווה. ההחלטה שנתקבלה בוועדת המנדטים, ואושרה במועצת החבר, הייתה שהוועדה אומנם אינה רוצה לריב עם ממשלת המנדט על האמצעים שכבר נקטה בהם להגבלת מספר העולים [---] אבל המשך מדיניות זו סותרת בעיניה את ההחלטה שנתקבלה במועצת החבר ב-1930, ועל-כן אין לנקוט בה לפני שהדבר יובא שנית לפני המועצה.

מר אידן אמר בהודעתו, שהאמצעי שנקטו אינו אלא זמני, והמועצה בהחלטתה הסתמכה על הבטחה זו שניתנה מפי מר אידן. החוק היזום עתה בממשלה פירושו לא רק ביטול עיקרון יכולת הקליטה וסתירה של החלטת מועצת החבר, אלא גם הפליה שאין לה תקדים בין בני העם היהודי לבין בני עם אחר. זאת היא ללא ספק הפרה ברורה של המנדט, האוסר הפליה על יסוד הגזע או הדת.

יתרה מזו, אני רואה גם סיבוכים בין-לאומיים, שהממשלה אולי לא נתנה עליהם דעתה מראש. נניח שהמיכסה היהודית נוצלה כולה עד תום ואילו המיכסה הלא-יהודית לא נוצלה, ונניח שיהודי אחד נוסף בא ומבקש רשות כניסה, נאמר כבעל הון ונמצא מתאים בהחלט, צריך יהיה להגיד לו כי אי-אפשר להכניסו משום שהוא יהודי, אבל הוא יוכל להוכיח שהיו מכניסים אותו אילו היה לא-יהודי. הרי זה מעשה הפליה מובהק.

ונניח שהמבקש היה אזרח מדינה אשר ממשלתה אינה מכירה בהפליה בין אזרחים יהודים ושאינם יהודים. אינני משער, למשל, שבחוקה האמריקנית קיימת הפליה כזאת ושמר פליכס ורבורג, למשל, הוא פחות אמריקאי ממר רוזוולט. נדמה שהממשלה עומדת להכניס עצמה לתוך סבך ללא מוצא. הייתי יכול לדרוש, לפחות, שפרסומו של החוק, שנקבע למחר, יידחה כדי לאפשר לנו ללבן את העניין עם הממשלה. לנו ברור, כי לאחר שיתפרסם החוק יהיה לממשלה קשה מאוד לסגת מאיזו שהיא נקודה בעלת חשיבות.

ממלא מקום הנציב נראה נבוך מאוד מהתקפה זו. בתחילה לא היה לו ברור בכלל מה אני סח. הוא ידע על קיומו של החוק, אך דומה שלא הכיר אותו לכל פרטיו. [---] נראה היה שהוא נוטה להסכים שהפרסום יידחה, אלא שאין הוא יכול להחליט על כך בו-ברגע. אמר, שמר מודי עומד לבוא אליו ויחד יטפלו בניירות שלפניו. הוא ידבר איתו בשאלה זו ויצלצל אלי תוך כמה שעות. הוא שאל אותי, אם נכון הוא שלא היו לנו טענות נגד "המקסימום הפוליטי" במשך שמונת החודשים שחלפו.

עניתי, שאנחנו עירערנו קשה מאוד על "המקסימום הפוליטי" גם במשך התקופה שחלפה, ולא השלמנו בשתיקה. היה ברור לנו, שממשלת הוד מלכותו העמידה אותנו ב"ספר הלבן" [של פספילד, 1930] לפני עובדה מוגמרת, אך מעולם לא עלה על דעתנו שהממשלה תבוא לעשות את האמצעי הזה לחוק, לעשותו הלכה קבועה לדורות ללא סייג, בייחוד לאחר פסק-דינם הברור של מוסדות חבר הלאומים בנקודה זו.

מר בטרשיל אמר שהוא מבין היטב לרוחי ויודיעני דבר.

 

העתקת קישור