מתוך יומן העבודה - לונדון, 9.10.1937
שם הספר  יומן מדיני 1937
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - לונדון, 9.10.1937

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                         לונדון, 9.10.1937

 

ערכתי "ביקורי פרידה" במשרד המושבות יחד עם לוריא. שיחה עם דאוני. שוב על הצרפתים וסוריה. יש לשפר את היחסים ויחד עם זה לדרוש לחץ נמרץ על דמשק. הצרפתים לא יוכלו לטעון כי הכוח שוב אינו בידם, כי ממשלת דמשק היא עצמאית וכו'. החוזה טרם אושר, הממשלה הסורית חרדה מאוד פן האישור יידחה – בגלל מאורעות מרוקו וסיבות אחרות – וצרפת יכולה על נקלה להוסיף לחשבון את עניין ארץ-ישראל: אם רצונכם להחיש את האישור, הפסיקו כל פעולת איבה וחתירה כלפי ארץ-ישראל. דאוני הבטיח להתעניין בדבר.

אחר-כך שוב על סעיף י"ח – הם מתכנסים להתייעצות בימים אלה.

לבסוף על אישור הבלתי-ליגלים. מסרתי לדאוני את תוכן שיחתי עם הנציב: יש לנו ויכוח גדול עם הממשלה בשאלת המקסימום הפוליטי. אנו מניחים כי הדבר לא יתחדש אחרי מרס, אלא נחזור ליכולת הקליטה. על-כל-פנים, לגבי אישור הבלתי-ליגלים נעשה כל התלוי בנו כדי להבטיח שכניסת קרוביהם תיעשה בהדרגה ולא בנחשול אחד. העיקר הוא שתתקבל החלטה חיובית ותתחיל ההרשמה.

דאוני הרבה להתווכח. נוכחתי לדעת עד כמה קל יותר המשא-ומתן עם ממשלת ארץ-ישראל מאשר עם משרד המושבות. שם כבר לימדנו את האנשים משהו על-ידי עמל של שנים ופה צריך להתחיל הכל מבראשית. דאוני העלה כל מיני נימוקים מעופשים וחלודים נגד האישור – נימוקים שממשלת ארץ-ישראל הייתה משתמשת בהם ב-1933 בו-1934: אם נאשר את אלה – הדבר יעודד אחרים להיכנס בדרך בלתי-חוקית; מדוע לא יחזרו אלה לפולין ויבקשו רשות חוקית; כיצד אתה מבקש בעדם והלא הם שללו אפשרות כניסה מהחלוצים בעלי ההכשרה וכו'. חזר ל"פרדוקסליות" שבהצעות "הוועדה המלכותית" והפעם תפס את נקודת-התורפה שבהסתמכות שלנו על הצעות "הוועדה" בנידון זה: "הוועדה" מציעה ליגליזציה כתריס בפני עלייה בלתי-ליגלית לעתיד לבוא. מדוע? משום שהיא כורכת הצעה זו עם הצעה אחרת: להנהיג כרטיסי זהות לכל תושבי הארץ. הממשלה לא החליטה להנהיג את השיטה הזאת – ממילא לא החליטה על ליגליזציה. על-כל-פנים, משרד-המושבות לא יוכל לפעול בעניין זה אם לא יקבל המלצה על כך מאת ממשלת ארץ-ישראל. [---]

קיבלתי רושם ברור שבלי despatch רשמי מירושלים לא יזוז העניין. המסקנה מזה היא שעלינו לכתוב בעניין זה רישמית למזכיר הראשי ולא להסתפק בשיחות עם הנציב.

כשאמרתי לדאוני כי נראה שהממשלה שולטת במצב אחרי המיפנה, אמר: "כן, לפי שעה שולטת הממשלה במצב".

[---]

נפגשתי עם ברל. לבו אינו הולך אחרי הנסיעה לאמריקה. אילו ידע לפחות כי העניין עם ולאדק עומד באמת לפני גמר והוא נוסע על-מנת לבצעו,. אך קרוב לוודאי שאין זה אלא שלב בפרשת משא-ומתן טרדני – לזה אינו מוכן. על-פי בקשתי טילגרף בן-גוריון לאמריקה לשאול מה המצב.

[---]

 

העתקת קישור