מתוך יומן העבודה                                                                          ז'נבה, 17.9.1937

[---]

כתבתי לג'וזף וביקשתי חומר ללונדון בעניין סעיף י"ח. גם הצעתי שיבוא טולקובסקי[1] להשתתף בפעולה. מצד [ג'ררד] קלאוסון – המומחה הכלכלי של משרד המושבות – תהיה ודאי התנגדות שמרנית, אולם עכשיו יש לנו נשק כביר – מסקנה של "הוועדה המלכותית".

[---]

טילפנתי למיניסטר החוץ המצרי. כהני הזמין לטלפון את מזכירו, אולם השיב המיניסטר עצמו ודיברתי אתו. הזמינני לבוא למלונו מחר ב-4 אחר הצהרים. שאל למספר הטלפון שלי, שמא יקרה איזה דבר שיחייב דחייה.

אחר הצהריים עברתי מהמלון לפנסיון ברי-דה-לוזאן, סמוך למשרד. במלון, שהתגוררתי בו בעטיו של ויייצמן, החדר ב-12 פר' ליום בלי ארוחת בוקר ובלי אמבט. בפנסיון – 6.50 פר', בכלל זה ארוחת בוקר ואמבט. נוסף לזה – מראה נהדר על האגם וההרים שמעבר לו.

בערב הלכנו בחבורה לראינוע לראות את הסרט המפורסם "בשדות ירוקים" – סיפורי בראשית ויציאת מצרים כפי שהם מצטיירים בדמיונם של כושים, מתוך המחשה תמימה של אלוהים, המלאכים וכל מעשי הנפלאות, האותות והמופתים. היומן המדיני לפני הסרט היה רב תוכן ועשיר ניגודים: נירנברג – המונים עצומים מושיטים זרוע ימין להיטלר כשהוא עומד לפניהם ופניו פני נחושה. effrayant!  c'est [מבהיל!] קרא שווייצי אחד שישב מאחורי. אחרי היטלר – מסריק, תמונות מחייו שנתקבלו במחיאות כפיים. עמידה אנושית, חופשית. שיחות עם אנשים מההמון – שום מתיחות. אחרי זה תמרונים צבאיים בצ'כוסלובקיה ובאוסטריה – מראות של גרציה וזריזות צבאית, הכל נקי, מסודר ומדוייק, משחק תענוגות ממש. ולבסוף מאורעות שנחאי – המלחמה במערומיה ועל כל נוראותיה – מראות זוועה של מוות וחורבן, עיי מפולת מסמרי שערות, גוויות מרוטשות, פגרי אדם מלוקטים מהרחובות ומובלים במכוניות משא, ערימות ערימות לקבורה, המוני פליטים בורחים מרובעי ההרעשה מבלי דעת לאן.

הערות