מכתב לדוד בן-גוריון - ירושלים, 17.7.1937
שם הספר  יומן מדיני 1937
שם הפרק  מכתב לדוד בן-גוריון - ירושלים, 17.7.1937

 

 

מכתב לדוד בן-גוריון                                                                                             ירושלים, 17.7.1937

 

בן-גוריון,

 

היום נודע כי הוחלט להדיח ולשלח את המצנף [הכוונה למופתי]. נראה אם יעמוד העוז לבצע. ידעתי כי פיקפקת תמיד אם אנו מעוניינים בהדחתו. כשלעצמי הגעתי למסקנה כי בלי ניתוח זה נלך מדחי אל דחי. אינני יודע אם הניתוח יושיענו, אך ברי לי שבלעדיו אין תקווה להתפשרות איזו שהיא ולהחלשת הלחץ על ה"אדונים" [הבריטים] מבפנים ומבחוץ. על-כן-ברי ושמא, ברי עדיף.

אומרים, כי חכמת שלמה [חיכמת סוליימן] לא נתכוונה אלא לשרת את התוגר [טורקיה] – להסיח הדעת מעיירת המוקדוני [אלכסנדרטה]. ועוד, כי ה"מנצח" [המלך גאזי] עול הימים חושש לפגיעת דודו [האמיר עבדאללה] אם יעלה לגדולה.

עבד היקר [אבן סעוד] אינו משמיע קול ברמה, אך מציק בחוזקה בחדרי חדרים. עיקר רוגזו לא על התעצמותנו אלא על התעלות שנוא-נפשו – שוב אותו דוד ביש גדא [עבדאללה] - ועל הטבין ותקילין שיוענקו לו. הוא נוקב מחירו – החזרת אילת ומעון [מעאן] וכן רשות לפרוץ המסדרון הגדול, שהוקם בשנת יסוד עיתוננו ["דבר"], ואשר גישר מזרח עם מערב וחצץ בין צפון לדרום[1].

[---] כל מה שאמרתי לנציב על קיתרוטש חל גם על הנציב עצמו. מכאן שיש לעשות הכל למילוי המישאלה שהצגת בתזכירך מ-10.7.1937[2] [---]

אשר לפרשה עצמה, [---] לגבול המזרחי הנני להעיר מפי מומחה דגול מאנשי שלומנו בארצות-הברית, השוהה איתנו: קו הגבעות חשוב לא רק מהבחינה הידועה [ביטחון] אלא גם מבחינת המים: תפוקת המים.

[---]

עדיין לא נתחוור לי פשר שיחתו הטלפונית של חיים [וייצמן], שבה הממני בשאלתו – אם אי-אפשר לבוא לידי הסכם עם הערבים על הפלת התוכנית. שאלתיך טלגרפית בעניין זה ולא נעניתי.

 

                        שלום,

                        מ.

 

האם פועלים פנחס [רוטנברג] ומשה [נובומייסקי] והיש שכר לפעולתם? אין לוותר בשום פנים על פינתו של יוסף ברץ [אזור הדגניות] מתוך התנחמות בערכו של קנה נעוץ [יישובים יהודיים בתחום המדינה הערבית]. על כל הנימוקים הידועים יש להוסיף גם זה: ודאי ידעת תוכנית פנחס על תעלה מנהר מזרח לאגם [הירמוך]. תעלה זו גם אם אינה נחוצה לו עכשיו לכוח, חשיבותה עצומה להשקיה. ההפרש בין כמויות החורף והקיץ באותו פלג הוא עצום. כל שיפעת החורף הולכת לאיבוד, אך אילו עצרוה באגם, אפשר היה להרוות בה שטחים כבירים.

 

הערות

[1]  "המסדרון" – הגבול הצפוני-מזרחי של ממלכת ירדן, שנחתם בשנת 1925, מהווה גשר בין עיראק ממזרח וירדן ממערב וחוצץ בין סעודיה בדרום לבין סוריה בצפון.

[2]  הכוונה כנראה לדעה שהביע בן-גוריון בכתב, כי ווקופ, קיתרוטש וקרוסבי לא יסייעו להקמת מדינה אם תתבצע תוכנית החלוקה ויש אפוא להקים אדמיניסטרציה חדשה לביצוע החלוקה.

 

העתקת קישור