דברים בישיבת מרכז מפא"י - תל-אביב, 5.7.1937
שם הספר  יומן מדיני 1937
שם הפרק  דברים בישיבת מרכז מפא"י - תל-אביב, 5.7.1937

 

 

דברים בישיבת מרכז מפא"י                                                              תל-אביב, 5.7.1937

 

[---]

עדיין לא היה סיפק בידי לחשוב על הדין-וחשבון כדי הערכה מלאה, כי הייתי נתון בדאגה לדברים חיוניים שצריכים להיעשות בימים הקרובים. ניסיתי להשקיף עליו בעיני הציבור הבריטי, ויש לי הכרה ברורה שהוא עשה בבריטניה רושם כביר, רושם של דוקומנט אמיץ. הציבור הבריטי יאמר, ש"הוועדה המלכותית" הייתה הוגנת מאוד ביחס ליהודים.

נתנסינו כבר במיסמכים פוליטיים הנוגעים למפעלנו. במיסמך הנידון לא רק שאין שום פגיעה בנו, שום עלבון או זלזול, אלא אין גם זיוף. כמובן, זה דוקומנט פוליטי, אבל היחס המובע אלינו הוא מכמה בחינות כאל שווים. קודם כל: הכרה בזכותו של העם היהודי לקבוע את שאיפתו הלאומית; זוהי עובדה פוליטית חשובה. שנית, הכרת השוויון בין הערבים והיהודים.

ישנו רק דבר אחד שפוגע בשוויון זה – עניין התגמולים [שתשלם המדינה היהודית למדינה הערבית], אבל הוועדה מנסה להצדיק את הדבר בזה שהיהודים, בכל זאת, באים מן החוץ והערבים מוותרים על אדמתם.

אם לדון על-פי הסיכום, ישנו בדין-וחשבון חיזוק רב לעמדתנו. אין בו חיפוש מומים, אין הטלת ספק ביחס לבריאות הכלכלית של מפעלנו. "הוועדה" איננה מקבלת את הטענה שגרמנו למישהו נזק כלכלי. היא אומרת, אומנם, כי באי-כוח הערבים טענו שכל העזרה לתעשייה היהודית ניתנה על חשבון הערבים, אך היא לא יכלה לברר אם נכון הדבר. הנחות מרובות שנקבעו על-ידי "הוועדה" יהוו נכסים חשובים מאוד בפעילותנו המדינית. מאלה אציין רק את עניין העברת האוכלוסים. לא זו בלבד ש"הוועדה" אינה רואה בהזזת בני העם היושב כאן מדורי-דורות דבר אסור מעיקרו, אלא שהיא אומרת לערבים, כי אם יש צורך לזוז-יזוזו. [---] היא מציינת שלאחר חילופי האוכלוסין בין יוון ותורכיה נשתררו שוב יחסים טובים בין שתי המדינות.

אנשינו בלונדון דרשו מהממשלה שתמסור להם את הדין-וחשבון באופן סודי. דרישה זו נדחתה ונוצרה מתיחות ביחסים בין אנשינו ובין הממשלה בלונדון. וייצמן המשיך לדרוש, אורמסבי-גור הביא את הדבר בפני הקבינט, ולאחר-מכן אמר שאינו יכול למסור וביקש שווייצמן יבוא אליו. וייצמן ענה שאינו יכול לבוא והוסיף: אתם מחניקים אותנו במחשך, אך אנו נילחם בכם מסן-פרנציסקו ועד ירושלים. [---]

הדין-וחשבון כתוב וחתום, אך הוא צריך להתפרסם בלוויית הודעת הממשלה על מדיניותה בארץ-ישראל. לא ידוע לנו אם זו כבר נקבעה באופן מוחלט. ייתכן שברגע האחרון יחולו בה שינויים. אנשינו בלונדון אחזו בכל הצעדים הדרושים לקראת הפרסום. [---]

שלשום הגיע לארץ מברק של "פלקור" המכיל תמצית הדין-וחשבון. החלטנו לעכב את פרסום המברק מנימוקים אלה:

א. אין אנו מעוניינים להתעלל בממשלה; היא רצתה לשמור על סודיות הדין-וחשבון עד הפרסום, לא רצתה למסור את תוכנו אפילו לווייצמן, ואם יתפרסם המברק, תהיה זו פגיעה בממשלה;

ב. אין אנו מעוניינים ערב העלייה לנקודות שלנו בבית שאן לעורר בארץ תסיסה לפני זמנה, שכן דבר זה עלול לעכב את העלייה, והממשלה תטיל את האשמה עלינו;

ג. הנימוק העיקרי היה זה: אין אנו יודעים מה עתיד לקרות בארץ, אפשר שתפרוצנה מהומות לאו דווקא כתוצאה מפרסום הדין-וחשבון, אבל בפרסום יכול להיות בחינת הגפרור שיצית את האש; והממשלה יכולה להטיל עלינו את האשמה להתפרצות.

בחוץ-לארץ כבר "לועסים" בכל פה את הידיעות על תוכן הדין-וחשבון. בן-גוריון חושב שעיכוב הפרסום הוא משגה.

בשיחתי הטלפונית עם בן-גוריון בליל שבת אמרתי לו, שאני רואה הכרח בתגובה מצידנו מייד לאחר פרסום הדין-וחשבון. דעתו של בן-גוריון היא שאין הכרח בכך, הואיל ואנו עומדים לפני הקונגרס שיגיד את דברו המוסמך בעניין זה. אך לי ברור, שיהיה עלינו לחץ חזק ולא נוכל להימנע מתגובה מיידית. בהנהלת הסוכנות הוסכם לפרסם הודעה מייד אחרי הפרסום. שלחתי היום ללונדון טלגרמה ומסרתי כיצד אנו חושבים לנסח את הודעתנו.

 

העתקת קישור