דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                                         ירושלים, 3.7.1937

 

חברי ההנהלה קראו את המברק על חילופי הדברים המתוחים בין ד"ר וייצמן לבין מיניסטר המושבות והנציב העליון. אורמסבי-גור הזמין את ד"ר וייצמן לפגישה מחר. לפי המברק סירב וייצמן לקבל את ההזמנה.

אני חושב להביע דעתי טלגרפית ללונדון כי מוטב להתראות עם מיניסטר המושבות. מלבד זה יש בדעתי לטלגרף ללונדון כמה הצעות לפעולה. [---] עלינו להמשיך בקו שנקטנו בו – לדאוג שתוכנית החלוקה תהיה טובה ככל האפשר, שאין לשנות עתה את הדין-וחשבון עצמו, לאחר שהוא כתוב וחתום. אולם אנו עומדים עדיין לפני הודעת הממשלה, והדברים אשר הממשלה תאמר בהודעתה קשה יהיה לשנותם. עלינו להשתדל ברגע האחרון להשיג כל מה שניתן להשיג, ולפחות למנוע נעילת דלת לשינויים להבא.

[---]

הדברים שעלינו לעמוד עליהם בתוכנית החלוקה, ושעליהם רוצה אני לטלגרף ללונדון:

א. גבולות:

1. החלק העברי של ירושלים החדשה צריך להיכלל בתוך השטח היהודי. הדרישה הזאת מתחזקת עכשיו על-ידי הצעת "הוועדה המלכותית" בנוגע ליפו. "הוועדה" אומרת שיפו היא עיר ערבית ויש לכלול אותה במדינה הערבית, וחוסר הרציפות בינה לבין המדינה הערבית אינו מעכב, כי אפשר לסדר את הקשר באמצעות המסדרון המנדטורי. אותם הדברים ממש אפשר להגיד בנוגע לירושלים מהצד היהודי. "הוועדה" טוענת כי יש צורך במנדט חדש לממשלת בריטניה בשביל העיר ירושלים, משום שיש בה מקומות קדושים. נימוק זה אינו חל על כל השכונות העבריות שמחוץ לחומה;

2. פינת עמק הירדן שבה הדגניות ונהריים. מבחינה גיאוגרפית נמצא השטח מעבר לירדן מזרחה, אולם מבחינה פוליטית השתייך לארץ-ישראל. יש לנו שם 8 נקודות: דגניה א', דגניה ב', אפיקים, דלהמיה (גשר), מסדה, עין-הקורא ונוקייב [עין-גב] – נקודה שאנו עומדים לכבוש ביום ג' זה. ונוסף עליהן תחנת-הכוח של רוטנברג בנהריים;

3. אזור בית שאן. יש לפעול שהגבול יגיע עד זרעא [טירת צבי]. לא איכפת שייווצר מעין מפרץ בתוך השטח כדי להוציא ממנו את העיר בית -שאן, כדוגמת טול-כרם. בחלק הדרומי של עמק בית שאן (מדרום לעיר) יש לקרן הקיימת כיום 12,250 דונם קרקע, מתנהל משא-ומתן על קבלת 5,000 דונם מהממשלה ויש אפשרויות-רכישה גדולות מהערבים. ישנו שטח שאפשר לרכוש גם מהגרמנים;

4. עמק החוף. עלינו לעשות הכל, שהגבול המזרחי יגיע לפחות עד לגבעות ועד מג'דל [מגדל אשקלון] בדרום;

5. עלינו לעמוד בכל תוקף על זה שהנגב עד גבול מצרים עם ואדי ערבה, וכן כל החוף המערבי של ים-המלח, יהיו בשטח המנדט הבריטי.

ב. יש לדרוש שחיפה, טבריה, צפת ועכו לא יישארו כפופות למנדט הבריטי, אפילו לזמן מעבר. אין להכות אותנו בשני שוטים. הרי בחוזה ההסתדרות הציונית והממשלה הבריטית יהיה סעיף בנוגע להגנת המיעוטים הלאומיים, ודי בערובה זו.

ג. יש לדרוש מהממשלה שלא תזכיר בהודעתה תמיכה כספית מצד המדינה היהודית למדינה הערבית. כן יש להודיע לה, שתמיכת המדינה היהודית במדינה הערבית תיתכן אך ורק בהסכמתה החופשית של המדינה העברית, וכנגד טובת הנאה מסוימת.

עלינו לשקול מה אפשר ומה אי-אפשר להשיג. השאלה היא בנוגע לנקודות העבריות מסביב לירושלים: מוצא, קריית-ענבים והרטוב במערב; כפר עברי ועטרות מצפון, כפר-עציון מדרום. קריית-ענבים, כמו מוצא, שוכנת על-יד הכביש, וצריך יהיה לדאוג להכניסה למסדרון המנדטורי. הרטוב שוכנת בין הכביש ומסילת-הברזל, ויש להניח שגם נקודה זו תיכלל בתוך שטח המנדט. אי-אפשר לדרוש שכל נקודה יהודית מבודדת תוכר כתא נפרד של המדינה היהודית. למושב עטרות צפויה הסכנה להישאר בשטח הערבי, כי בינו ובין ירושלים יש כפרים ערביים, ולא ייתכן לדרוש שהכפרים הערביים האלה יהיו בשטח העברי. אפשר לתבוע את הרחבת שטח המנדט עד לאווירודרום, על-מנת שיכלול גם את עטרות.

בטלגרמה ללונדון אציע, שידאגו לכך שבהודעת הממשלה ידובר על "ירושלים וסביבותיה" כדי להשאיר את הפתח פתוח לכלילת נקודות שבסביבה. [---]

ההודעה הממשלתית תתפרסם ביום ד', 7 דנא, בערב. [---]. כל מה שאנו יכולים להשיג הוא אולי שההודעה הממשלתית לא תמנע מראש שינויים אפשריים בגבולות שהוצעו על-ידי "הוועדה המלכותית".

צדק גרינבוים, שעיקר העיקרים הוא העלייה, אבל איני חושב שאפשר יהיה להשיג זאת מהממשלה עכשיו, בייחוד כשעוד לא ברור אם ההסתדרות הציונית מקבלת את החלוקה ומסכימה לנהל משא-ומתן רישמי עם ממשלת הוד מלכותו. הרי מדברי אורמסבי-גור לווייצמן ברור, שרק לאחר שמועצת חבר הלאומים תסכים לחיסול המנדט תפנה הממשלה הבריטית להסתדרות הציונית בדבר כריתת חוזה. במשא-ומתן שיתקיים אז בין ההסתדרות הציונית והממשלה הבריטית אפשר יהיה לדון גם בשאלת העלייה. אני מוכן, על-כל-פנים, להעביר את הצעת גרינבוים לחברים בלונדון.

[---]

באו אלי אנשי-הביטחון והודיעו, שהרוויזיוניסטים מתכוננים להפגין בערי הארץ נגד הדין-וחשבון. מוסרי הידיעה חושבים אומנם שלא רצוי להפעיל את חבריהם [חברי ה"הגנה"] נגד ההפגנות, אבל יחד עם זה הודיעו כי הם עומדים לרשות המוסדות הלאומיים אם יוחלט אחרת. הבעתי גם אני את דעתי, שאין להטיל עליהם תפקיד בקשר עם הפגנות כאלו, כי על-ידי התערבותם עלול להיווצר רושם של מלחמת-אחים ביישוב, לא בעד ונגד אחריות ומשמעת לאומית אלא בעד ונגד החלוקה.

הוצעו אמצעים אחרים. בן-צבי, שהשתתף בהתייעצות, ידאג על-ידי הוועד הלאומי שהמפלגות תיתנה הוראות לחבריהן לא להיגרר להפגנות. באותם האמצעים תאחז גם הסתדרות העובדים. מלבד זה, יש לייעץ למשטרה להתנגד במקרה זה בתבונה וברכות.

ז'בוטינסקי עומד להגיע לקהיר מחר-מחרתיים. אני חושב להציע ללונדון, שרוטנברג יטלגרף לז'בוטינסקי ויבקשו לתת הוראה לאנשיו לא להפגין. אינני בטוח שז'בוטינסקי יסכים לתת הוראה כזאת, ובמקרה שייתן – אינני בטוח שאנשיו יקבלוה. מסרו לי, שבאסיפה רוויזיוניסטית בתל-אביב הודיע ד"ר ויינשל,[1] שהם לא יקבלו את הפוליטיקה של ד"ר וייצמן וגם לא של האיש שיחד עם ד"ר וייצמן חתם על קריעת עבר-הירדן מארץ-ישראל.[2]

[---]

 

הערות