מתוך יומן העבודה ירושלים, 23.6.1937
שמעתי מקפלן שיש הסכם גמור עם המחלקה להתיישבות של "הקרן הקיימת" בדבר עלייה מיידית על הקרקע בשלוש נקודות: בזרעא – הקיבוץ רודגס, בטייבה – ארגון מולדת ובג'וערה – הקיבוץ בניר.
בבוקר נודע לי ששני ערבים נורו ונפצעו ברחוב בן-יהודה. עדי ראייה אמרו, שהמתנקש היה בלבוש ערבי. אין זה מוציא מכלל אפשרות שיש כאן מקרה של נקמה, והחקירה מאשרת חשש זה. הברקתי לפי זה ללונדון.
קיבלתי ידיעה האומרת, שלפי הנחות הרווחות בחוגי הממשלה יש מבחינת המדיניות האימפריאלית סיבות המחייבות גם את החלוקה וגם את קביעת הגבולות כפי שהם מוצעים.
ג'ו מ. לוי, כתב "ניו-יורק טיימס", בא לצוד חדשות. לפי ידיעות שבידו, רובן על יסוד הודעות של האמיר מאז חזר ממסעו, פרחה החלוקה ואיננה. הזהרתי אותו שלא ייחפז להיות בטוח בנקודה זו. בשובו מאנגליה הודיע האמיר לכתבי העיתונות שנאמר לו בלונדון ברורות, כי פתרון החלוקה נזנח נוכח התנגדות הערבים והיהודים כאחד. אותה שעה הייתה השקפתי, שהאמיר מתעה את הבריות בכוונה. ראשית, כדי לפרוק מעליו כל אחריות לרעיון החלוקה, ושנית, להרגיע את החוסיינים בהרגשת ביטחון כוזבת ולהביאם לידי הפסקת מלחמתם בחלוקה. לפי דברי ג'ו לוי שלח המופתי כמה שליחים לערי השדה כדי להכין את הערבים להתקוממות כשיתפרסם הדין-וחשבון.
נכחתי בפגישה של נציגי המוסדות הכלכליים של ההסתדרות עם ישראל זיו בבית בנק הפועלים. זיו דיבר על הצורך בכלכלה מתוכננת, בריכוז המחשבה בבעיות השיווק, בבהירת המוצרים הניתנים לשיווק, ובשאלת רמת החיים שלא תהא גבוהה מן הראוי. אחרי זיו דיבר ורלינסקי[1] באריכות על בעיותיה של "תנובה", כשהוא מסכים בדרך-כלל לניתוחיו ולמסקנותיו של זיו, אך מציין מה שכבר נעשה, או הולך ונעשה בכיוונים אלה ומדגיש את הצורך בעזרת "המדינה" (קרי: הסוכנות היהודית). הוסכם על המשך הבירור בשבוע הבא.
ברודני[2] מבנק הפועלים העיר לי, שזיו בדבריו קלע בכמה נקודות נכונות, אף לא דיבר כאיש מן החוץ אלא כמי שיודע את עסקי-הכלכלה הארץ-ישראליים מבפנים.
[---]
הלכתי עם קפלן והרצפלד לבקר את אליעזר בראודה ברמת-גן. דיברנו על האפשרויות להשיג כספים נוספים להתיישבות החדשה ולעליות על הקרקע. בראודה רואה אפשרות להשיג הלוואה באפריקה הדרומית, אבל רק במשכון והכנסות העתידות של מגביות "קרן היסוד".
חזרתי לירושלים, עם קפלן ובן-צבי, בחצות.
הערות
[1] נחום ורלינסקי (1896–1973). יליד רוסיה. היה פעיל בציונות הרוסית. עלה לארץ ב-1925. מ-1937 מנהל כללי של "תנובה".
[2] אייזיק ברודני (יצחק בראלי) (1888–1956). יליד ליטא. ממייסדי "צעירי ציון" ברוסיה וליטא. 1917–1919 מנהל הבנק העממי בחרקוב. עלה ארצה ב-1926. מ-1929 ממנהלי "בנק הפועלים".
