מתוך יומן העבודה - ירושלים, 14.6.1937
שם הספר  יומן מדיני 1937
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - ירושלים, 14.6.1937

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                          ירושלים, 14.6.1937

 

[---]

קיבלתי מכתב ראשון מאת הרמן קלנבך איש אפריקה הדרומית, שנסע על-פי דרישתנו להודו לבקר את גנדי, שהוא ידידו הוותיק. התרגשתי למראה המכתב שליד שם שולחו היו המלים "Gandhi Mahatma "C/O.

קורט בלומנפלד[1] בא לחקור מה המצב, לקבול על היעדר אינפורמציה למנהלי "קרן היסוד", ולהזהיר שאין התנועה מוכנה לעמידה בפני כישלון מדיני חמור. לפי דעתו, ההנהלה אינה ממלאה תפקידה בחינוך דעת הקהל הציונית. היא לא הצליחה ליצור מכשירים להסברת השקפותיה בציבור היהודי, אף לא עשתה כלום להבטיח פרסום והערכה למאמציה ולהישגיה שלה עצמה.

שיחה נוספת עם הרצפלד בדבר אדמות שיש לכבשן והכנות שיש לעשותן. שמעתי שמעמד הקרקע בג'וערה (בין משמר העמק לבין בת שלמה בירכתי הכרמל) עדיין איננו מובטח. הרצפלד עירער על כך ווייץ מן ה"קרן הקיימת לישראל" אישר זאת.

במסיבת ארוחת ערב בבית אירחנו את גב' אידר,[2] זקן השופטים [סר הרי הרברט] טראסטיד [Trusteed], מנהל החקלאות [מורלי תומס] דייב, אנטויסטל מ"ברקלייס", והזוגות נובומייסקי,[3] גינצבורג[4] וזמורה.

זקן-השופטים דן עמי בנושא שאין ממנו מנוס. הוא תוהה כיצד יפעלו בתי-המשפט במשטר החלוקה. אין הוא חסיד גדול של הרעיון כולו, אך אין לו כל הצעה אחרת. את בעיית העלייה במצב של היום הוא רואה כדבר נטול-פתרון, אך ודאי שאין העלייה יכולה להיות בלתי-מוגבלת בסופו של דבר. האין כל אפשרות לקבוע לה איזה שהוא גבול סביר? הסברתי, שיכול כמובן להיות גבול לתהליך הטבעי של התרחבות, ותיאורטית אפשר שיגיעו אליו אפילו בשעה שהיהודים יהיו בארץ, נאמר, רק 40% של האוכלוסייה - אם כי אני עצמי איני מאמין שכך יהיה למעשה. אם יימצא כי לאחר שיגיעו לנקודה זו, שוב אין היהודים יכולים להיכנס לארץ מטעמים [כלכליים] אובייקטיבים, הם עצמם לא היו באים בטרוניה. אבל שונה הדבר תכלית שינוי אם ייקבע גבול מראש, נניח אפילו של 45%, לא מטעמים כלכליים אלא מטעמים מדיניים. להגבלה כזאת אין אנו יכולים להסכים בשום פנים. זקן-השופטים הבין את הנקודה, אך לא היה בה, כמובן, כדי לפתור לו את השאלה.

העליתי את השאלה של הזקקת טבריה וצפת לבית-המשפט המחוזי בשכם, מעשה שעורר ביקורת מרובה בעיתונות העברית. זקן-השופטים הסביר מה שכבר שמעתי מפי זמורה, כי אין כל כוונה לכפות בעלי-דין יהודים מטבריה ומצפת ללכת לשכם, אלא להיפך, ההסדר הוא שבית המשפט המחוזי של שכם יקיים ישיבות בשתי הערים הנזכרות ראשונה. הטעם לשינוי זה הוא פשוט משום שבית-המשפט המחוזי של חיפה עמוס יתר על המידה, ואילו של שכם עסוק מעט מאוד. זהו הסדר טכני בלבד שאין מאחוריו שום כוונות פוליטיות, ושטות היא לראותו כמיץ המעיד על כיוונה של הרוח.

[---]

 

הערות

[1]  קורט בלומנפלד (1884–1963). יליד גרמניה. מראשי ציונות גרמניה והציונים הכלליים א'. יושב-ראש ההסתדרות הציונית בגרמניה 1924–1933. עלה ארצה ב-1933. מ-1937 ממנהלי "קרן היסוד".

[2]  אדית אידר (Eder) – רעיית ד"ר דוד אידר. אחת החברות הראשונות במועדון "הפביאנים". נעשתה לציונות בגיל מבוגר ועד אז היה עיקר עיסוקה מפלגת הלייבור והסוציאליזם. ממייסדות "ויצ"ו" יחד עם ורה וייצמן ורבקה זיו. נפטרה ב-1944.

[3]  נובומייסקי, משה – ראו: כרך א, מסמך 28, הע' 1.

[4]  רוזה ושלמה גינצבורג (גינוסר): רוזה ג' (1890–1979), בתו של מרדכי בן הלל הכהן, עלתה לא"י מרוסיה ב-1922. נישאה לשלמה, בנו של אחד העם. הייתה יו"ר הנהלת ויצ"ו העולמית ואח"כ נשיאת כבוד של הארגון. עורכת דין ראשונה בא"י. שלמה גינצבורג –

 

העתקת קישור