ראיון עם הנציב העליון סר ארתור ווקופ - ירושלים, 6.5.1937
שם הספר  יומן מדיני 1937
שם הפרק  ראיון עם הנציב העליון סר ארתור ווקופ - ירושלים, 6.5.1937

 

 

ראיון עם הנציב העליון סר ארתור ווקופ                                               ירושלים, 6.5.1937

 

בית-הספר ליד התבור

בעקבות מכתב המודיעני שהנציב רוצה לשמוע דעתי על שני המועמדים למשרת המנהל בבית-הספר ליד התבור [כדורי][1] במקום שלמה צמח,[2] אמרתי לה"מ שאינני מכיר אף אחד מן השניים, אך מהידיעות שקיבלתי מאנשים המכירים אותם, ואשר עליהם יבול אני לסמוך, הגעתי למסקנה מי מהשנים עדיף. [---] לוּ הייתה זו שאלה של בחירת מנהל חווה – ייתכן שהשני היה עדיף, אבל מאחר שאנו עוסקים במוסד שהוא בעיקרו חינוכי, חושבני שהראשון עדיף בהחלט. אישיותו בולטת יותר והוא אדם בעל תרבות. [---] נתברר לי גם שאישית הוא אהוד יותר על הבריות, [---] במוסד כזה בעיית היחסים האישיים בין המנהל, התלמידים וחבר העובדים הנה חשובה ביותר

[---] דומה היה שה"מ נוטה לקבל את המועמד שלי.

[---]

 

פיצויים למצפה

ייתכן, אמרתי, שלא זו השעה לדון בכל הנקודות שהכינותי, אבל יש עניין דחוף אחד שאני מבקש להעלותו.

להוד מעלתו ידוע מה קרה למושבה מצפה וכיצד נשדד ממנה עדר צאן בן 97 ראש [במרס 1937]. הממשלה הציעה למושבה מלוה של 300 לא"י ב-4% ריבית. בנוסף שלח להם הנציב עצמו 100 לא"י כתשורה פרטית, צעד שאנשי המושבה ידעו להעריכו.

הנציב הפסיקני באומרו כי היה זה אות של אהדה, פשוטו כמשמעו.

השיבותי, כי אף נתקבל ברוח זו. מבחינה כספית, העניין רחוק מהיות מסודר. העדר האבוד הוערך על-ידי התושבים ב-4,000 לא"י. במושבה עשר משפחות שמשק החלב הוא מקור פרנסתן העיקרי. עתה הם אובדי עצות לחלוטין. לי אישית אין פרטי השוד ידועים, שכן לא הייתי בארץ אותו זמן, אולם ממה ששמעתי מסתבר, שהמשטרה גילתה חוסר החלטיות ברדיפה אחר השודדים. התושבים תבעו מהמשטרה במפגיע להתחיל ברדיפה מייד, והם עצמם אף היו מוכנים לסכן את חייהם ולקחת חלק ברדיפה, אולם קציני המשטרה חששו שזו הרפתקה מסוכנת מדי והחליטו לדחותה עד לבוקר. בינתיים הועבר העדר אל מעבר לגבול הסורי ונעלם.

אנו תובעים מהממשלה פיצויים על כל פגיעה חומרית ישירה הנגרמת ליהודים עקב המהומות, ותהא צורתה אשר תהא, אבל המקרה שלפנינו הוא יוצא מהכלל ויש לטפל בו בנפרד ובדחיפות מיוחדת. בכל יתר המקרים מעמדם הכלכלי של היישובים נפגע רק באופן חלקי, שעה שבמקרה הנדון קיומה של כל המושבה על כף המאזנים. ללא סיוע בהקדם עלולה היא לכרוע.

הנציב אמר שהוא מבין את חומרת מצבה של המושבה ורשם לפניו את הנושא. הוא פיקפק מאוד באפשרות שהממשלה תספק סיוע כספי, אבל הבטיח לבדוק את העניין ולעשות את הניתן. [העדר לא נמצא]

 

הערות

[1]  בית הספר החקלאי כדורי, הממוקם כשני קילומטר צפונית לכפר תבור, שהוקם ב-1933, הוא אחד משני בתי ספר חקלאיים בתנאי פנימייה שהוקמו על ידי ממשלת המנדט הבריטי ליהודים ולערבים מכספי עיזבונו של איש העסקים היהודי, יליד עיראק, סר אליס (אליהו) כדורי, שהתיישב בהונג-קונג (בית הספר החקלאי הערבי הוקם בטול-כרם).

[2]  שלמה צמח (1886–1974) – אגרונום, סופר ומבקר ספרותי. מראשוני העלייה השנייה. ממייסדי מפלגת "הפועל הצעיר" ב-1905. למד אגרונומיה בצרפת. הורה במקווה ישראל. ב-1933 הקים וניהל את ביה"ס כדורי.

 

העתקת קישור