שבת, 2/1/1954
זאב שרף טילפן להודיע כי רוקח נחל כישלון גמור אצל חבריו. ההצעה שתמך בה נדחתה והקיפאון חזר לקַדמתו.
טילפנתי זאת לדינור ולגולדה. שניהם משוכנעים כי "הפועל המזרחי" לא יוותר בשום פנים על סגנות דתית בחינוך. כן אין איש מעלה על הדעת כי נלך עכשיו לקואליציה בלי הדתיים.
בבוקר באו מארק יארבלום [מראשי תנועת העבודה הציונית בצרפת] ואשתו. היא באה להשתקע ותעבוד ב"מלב"ן". הוא חוזר לצרפת למספר חודשים. אדיר חפצו לנהל בשובו עבודה תרבותית במסגרת בית ברל ובית-הספר לפעילי ההסתדרות, בעיקר כמרצה בתולדות האידיאולוגיה הסוציאליסטית. נועצנו גם על הוועידה הקרובה של ההסתדרות הציונית בצרפת וכן על עתיד הפעולה במרוקו.
וולטר בא עם בתו - אישה קטנה בת אחת-עשרה. עברנו סדר-יום ארוך. שניהם נשארו לארוחת-צהריים.
לתה - ברנט ג'אנר מלונדון [חבר פרלמנט מטעם ה"לייבור"; מוותיקי "פועלי ציון" בבריטניה] ואשתו.
ניגשנו לבית [צבי ורחל] שוורץ [הורי רות דיין וראומה וייצמן; בוגרי מחזור ג' של ג' "הרצליה"; מחבורת הלומדים בלונדון בשנת ה-20] - למסיבה לכבוד רמט"כלותו של משה דיין. נתקהל כל סגל החבורה של באי אותו בית. משה סיפר על אוניונת נושאת בשר מחבש לאילת ["מריה אנטוניה"; איטלקית; בשירות חב' הבשר הישראלית "אינקודה"]. אין עליה איש מאיתנו ואין קשר אלחוט ישיר איתה. אנו קולטים ידיעות מצריות עליה. לפיהן, בגשתה למצר [טיראן] נצטוותה לעמוד, נורתה עליה יריית תותח אחת, היא עמדה, אך נעלמה בחושך ואין יודע אם פירושו כי חזרה כלעומת שבאה או חדרה ללשון ים סוף [של מפרץ אילת]. צה"ל שלח מטוסים להתחקות עליה. הללו לא גילוה, לו גם משום קוטנה, אך מסוללות החוף המצריות נפתחה עליהם אש. ניתנה פקודה מכאן ואילך לענות באש - לא בפצצות אלא ביריות. משה דיין ניסה לדבר רתת על המצב שייווצר עם חסימת דרך זו ליבוא הבשר ממזרח-אפריקה. לא הבינותי התרגשותו ואמרתי כי לאחר התיקון לחוק ההסגר ותפיסת מטעני המזון והאריג בתעלה ברור כי פני המצרים להידוקו הגמור של ההסגר ופנינו אנו למערכה רבתי במועב"ט.
סיפרתי למשה על מכתבו הנלהב של דוד הכהן לאחר שיחתו עם הרמטכ"ל הבורמני ועל הסיכויים המעניינים המסתמנים מאותו אשגר לשיתוף-פעולה צבאי נרחב בינינו לבין בורמה. צירות ישראל ברנגון הפכה כבר ילד טיפוחים של הצבא הבורמני, שהעמיד לרשותה בית וטורח עכשיו בשיפוצו, לתימהון כל הסגל הדיפלומטי.
כל ערב מוצאי שבת ישבנו שלווים שנינו בלבד.
