לצפורה 

אשר כמכתבים אליה

נרשמו פרקי יומן זה    

                            

פתח-דבר

 

אלה הם פרקים שנבחרו לפרסום מתוך יומן שנרשם יום-יום אגב מסע בדרומה ובדרום-מזרחה של אסיה ובמזרח הרחוק בחודשי ספטמבר-דצמבר 1956.

מרבית החומר המוגש בזה רואה אור בפעם הראשונה. קטעי היומן שנתפרסמו בהמשכים ב"דבר" בחודשי ינואר-יוני 1957 מהווים פחות ממחצית הספר.

פרקי היומן הכלולים בספר ניתנו בעיקרם כפי שנכתבו בזמנם - במרוצת הפעולה ותוך שטף המאורעות. חלה בהם עריכה לשונית קלה ובמקומות מעטים שולבו בהם תוספות שבאו להסביר את הרקע ולהקל על הקורא את הבנת העניין.

המסע המתואר נערך בעיקרו בשליחותה של ממשלת ישראל. המשימה הייתה לבקר אצל ממשלותיהן של כמה ארצות באסיה לשם הידוק קשרים קיימים ויצירת קשרים חדשים. תוכנית זו כללה ביקורים, לפי סדר הזמנים, בארצות בורמה, הפיליפינים, יפאן, סינגפור, מאלאיה, ציילון, ניפאל, סיאם (ארץ-טאי), לאוס וקמבודיה.

במסגרת הסיור נשתלבה השתתפות בשני כינוסים בינלאומיים: בוועידה השנייה של התנועות הסוציאליסטיות של אסיה בבומביי, מטעם מפלגת פועלי ארץ-ישראל, ובוועידה הארבעים וחמש של האיגוד הבין-פרלמנטרי בבנגקוֹק, בשם הכנסת.

כפריט מיוחד נתווספה לתוכנית פגישה עם ראש ממשלת הודו בדלהי.

ללא אופי רשמי נכלל במסע ביקור קצר בהונג-קונג.

בכל הסיור השתתף כמלווה מטעם משרד-החוץ - ולמעשה כשותף למשימה וכחבר לדרך - אלישיב בן-חורין, באותו זמן סגן-המנהל וכעת המנהל-בפועל של מחלקת אסיה ואפריקה. הדרכתו הנבונה הייתה לעזר יקר-ערך במסע המסועף ואין ערוך לתועלת שהופקה מבקיאותו. הוא קרא את כתב-היד ולכל הערותיו הושם לב.

הקורא בוודאי לא ימצא בספר תשובה על כל השאלות העשויות להתעורר בלבו לגבי הארצות שמסופר עליהן. לא הייתה לבעל היומן שום יומרה להקיף את הנושא מכל צדדיו ולמצוֹתוֹ לפרטיו. הוא לא נתכוון אלא לגולל פרשת מסע אחד, לתאר מראות שראה, לרשום ידיעות ומושגים שעלה בידו לקלוט מתוך שיחות והסתכלויות ומקריאה חטופה בדרך, לקבוע מספר ציונים להלכי-הרוח השוררים באותו עולם, לתהות על עתידו ועל בעיית יחסיו עם ישראל, גם לשתף אחרים בהתרשמויות ובחוויות אישיות שהיו מנת חלקו.

בעוד שעיקר הספר הוא מעין דין-וחשבון על ניסיון שנעשה לסייע להבנת ישראל באסיה, הריהו מוגש גם כתרומת-מה להבנת אסיה בישראל.

מ.ש.

 

ירושלים,  נובמבר 1957