לבון הסביר בממשלה ב-8.11.1953 את הבעיות של קיום הנח״ל: ״הברירה אינה לקיים את הנח״ל כמו שהוא ולהשאיר את הצבא כמו שהוא. הברירה היא הרבה יותר חמורה. לי אין ספק, שאם אנחנו משאירים את המצב כמו שהוא, הרי עם כל הערכתנו לחשיבותו של הנח״ל, יהיה הצבא נאלץ לצמק את הנח״ל עד כדי המינימום, כי אין בידינו כיום כל אפשרות לקיים את שלוש החטיבות פלוס הנח״ל. או שנחליט לוותר על חטיבה, על חלק גדול של חטיבה, או שאנו מוכרחים למצוא צורה חדשה של ארגון הנח״ל, אשר תיתן מקסימום אפשרי להתיישבות ויחד עם זה תעלה את הנח״ל למדרגת כוח צבאי, שיוכל למלא תפקיד של חטיבה״.

נראה, שבן-גוריון הביא לשולחן הממשלה את הצעת לבון, שפירושה היה, כי מחצית מתוך שלושים חודשים של גיוס הנח״ל יוקדשו לאימונים צבאיים, ומחצית לעבודה החקלאית. לבון ניהל בממשלה ויכוח קשה עם שרת, שתבע להשאיר את הנח״ל כפי שהוא. בפני הממשלה כולה לבון לא עסק הרבה בהיבט התנועתי, אלא באילוצים של המחסור בכוח אדם בצה״ל, אשר יביא בהכרח לנגיסות מהנח״ל, ולכן עדיף להפוך את הנח״ל לחטיבה קרבית.[i] סגן הרמטכ״ל משה דיין הציג את תוכנית לבון לנח״ל בפני הממשלה, כתוכנית המהווה ״סכנה רבה לשלמות הגרעינים״ מצד אחד, ו״יש לי ספקות אם... יהיה האימון מושלם״, אבל בגלל המחסור בכוח אדם לוחם, וכל עוד מקיימים את הנח״ל, ״הברירה היא לחפש סינתזה בין רעיון הנח״ל ובין הצורך באימוני צבא״.[ii]

בן-גוריון הגן על תוכנית לבון מבלי להסתיר את חששותיו לשבירת הגרעינים. ״ישנם כאלה שלא איכפת להם הדבר הזה. לי איכפת, אבל אין אפשרות אחרת. השנתון שלנו מצטמק והולך״.

בן-גוריון דיווח לממשלה, שהמטכ״ל עמד על 18 חודשי אימונים, אבל השתכנע לנסות 15 חודשים שיתחלקו לשתי תקופות, כדי לאפשר התערות חברי הגרעינים הקרביים בגרעין ובמשקים. זה לא בטוח אבל אין ברירה, לפחות כניסיון. השרים יוסף בורג ושרת תבעו לדון שוב בעניין הנח״ל, אך בן-גוריון לא קבע דיון.

עמ' 157

המתנגדים לתוכנית לבון לא הסתפקו בפנייה אל בן-גוריון, אלא באו אל משה שרת, כדי ״לטכס עצה על הסכנה הצפויה לנח״ל כמסגרת לטיפוח גרעיני ההתיישבות של תנועות הנוער החלוציות״.

שרת נזעק להגן על הנח״ל מפני לבון, והמריץ את אנשי "האיחוד" לפעול נגד התוכנית כפי שפעלו. כך חברו יחד שני המחנות היריבים, משמרי הנח״ל ומחסלי הנח״ל, בסיועו של שרת, כדי לפעול נגד תוכנית הפשרה של לבון.[iii] מה שהוסכם על דעת כולם הוא הנהגת אימון מתקדם לבעלי כושר קרבי. הטירונות שלהם הוארכה לחמישה חודשים במקום שלושה, ונוספו חמישה חודשי אימונים.[iv] שינויים אלה, לרבות הקמת הנח״ל המוצנח, נעשו בתקופת לבון.[v] הנח״ל המשיך להימצא במיגננה ולרדת בממדיו, ועוד יותר ביוקרתו, למרות תגבור אימוניו הקרביים.[vi]