פרק 14 – המאבק על דמות מדינה
מזהה  285
שם הספר  1108 לבון - אנטי משיח - ביוגרפיה
מספר פרק  03
שם הפרק  פרק 14 – המאבק על דמות מדינה

 

המדינה ושוויון האזרחים (עמ' 103)

 

בן-גוריון קיווה שיישוב הפליטים בארצות ערב, יכלול גם את ערביי ישראל: ״כל הערבים ייצאו מישראל ויתיישבו בארצות ערב. בכוח לא נרחיק אותם״.[i]

בינתיים גרס שאין לתת לערביי המשולש אזרחות. בסופו של דבר, הצליח שר החוץ משה שרת לשכנע את סיעת מפא״י בכנסת נגד דעת בן-גוריון, וברוב של 19 נגד 14 קולות קיבלו ערביי ואדי ערה אזרחות.[ii] לבון לא היה בארץ בעת הדיונים האלה.

 

עמ' 104

בן-גוריון טען, שמצב הערבים במדינה טוב. אבל חלק משרי הממשלה, ובהם שר החוץ משה שרת, שר האוצר אליעזר קפלן, והשר הדתי משה חיים שפירא, תבעו הקמת ועדת שרים לענייני הערבים. בן-גוריון טען, שאין לו מושג מה ועדת שרים לענייני הערבים תעשה, אבל בכל זאת הוקמה ועדת שרים בראשותו לענייני הערבים.[iii] היא לא פעלה.

 

עמ' 106

הגירוש עורר תגובות קשות בארצות-הברית, ושר החוץ משה שרת, שהעיד על עצמו: ״אני מעוניין ביציאת ערבים מישראל״ בכלל וממג׳דל בפרט, דיווח לנציגי ישראל: ״אנו מעוניינים ביציאת הערבים ממג׳דל ועזרנו לפניקה ולמצב הרוח הכללי על-ידי תעמולת לחש״. שרת לא דייק כשטען, שהערבים בעצמם ביקשו לעבור.[iv] בפרשה זו היה שרת יותר צייתני מלבון, אשר תוכניתו להפוך את העיירה העובדת למופת פרודוקטיבי של שוויון הזדמנויות לערבים סוכלה לנגד עיניו על-ידי בן-גוריון ודיין.



[i] כלומר, הוא לא תמך בטרנספר כפוי, ממשלה ל/שי״א 8.2.1951.

[ii] פרוטוקול סיעת מפאי 20.2.1951, ב״ב 11-1-5.

[iii] ממשלה נה/ש״י 12.7.1950, ג״מ.

[iv] תלונות המצרים בעניין גירוש הערבים, 17.9.1950, ג״מ א 2477/10; ממשה״ב, 22.11.1956, א.צ. 1323, פרוטוקול סיעת מפאי בכנסת 20.2.1951, ב״ב 11-1-5, חו״ב 5.6.1951, עמ׳ 16-15.

העתקת קישור