דינה פורת

הנהגה במלכוד

היישוב נוכח השואה - 1945-1942

(פרטים על הספר)

הקטעים המובאים להלן נבחרו בעיקר משום שהם מלמדים על פעילות משה שרתוק בתקופה הנדונה

הקדמה - הנהלת הסוכנות והיישוב ערב המלחמה (עמ' 16, 17)

יושב ראש הנהלת הסוכנות בשנות המלחמה היה דוד בן-גוריון. רוב יתר חברי ההנהלה היו גם מנהלי מחלקותיה העיקריות: בראש המחלקה המדינית עמד משה שרתוק; אליעזר קפלן ניהל את מחלקת הכספים; יצחק גרינבוים את מחלקת העבודה; ד״ר אֶמיל שמוראק את המחלקה למסחר ולתעשייה; הרב יהודה לייב פישמן את המחלקה למסחר זעיר ומלאכה; ד״ר דוד וֶרנר סנטוֹר ייצג את הבלתי-ציוניים. אלה היוו את ההנהלה, יחד עם ד״ר וייצמן, ששהה בימי המלחמה באנגליה או בארצות-הברית. ואליהו דובקין ומשה חיים שפירא, שהיו סגני חברים, ניהלו למעשה את מחלקת העלייה, משום שמנהלה, חיים ברלס, שהה בקוּשטא מרבית המלחמה. שלושה מחברי ההנהלה היו ממפא״י - בן-גוריון, שרתוק וקפלן; שניים מן הציונים הכלליים - גרינבוים ושמוראק; ואחד מן המזרחי - הרב פישמן. הנהלת הסוכנות הייתה, איפוא, קואליציה שהורכבה מנציגים של גושי העבודה והמרכז בהסתדרות הציונית.

עמ' 18

המבנה המפלגתי היה הציר עליו סבבו החיים המדיניים ביישוב. אך לכמה אישים הייתה השפעה רעיונית-מוסרית שחרגה מגבולות מפלגתם ותפקידם המוגדר, ואלה הם דוד בן-גוריון, ברל כצנלסון ויצחק טבנקין, ובראש ובראשונה - חיים וייצמן, נשיאה הנערץ של התנועה, אם כי לא היה בארץ בתקופת המלחמה. אין ספק שצורת התייחסותם של ארבעת המנהיגים האלה לנושאים שונים, והשואה בכללם, השפיעה הרבה על יחסם של רבים בציבור. למרות שקשה להפריד בין הנהגה אידיאולוגית למדעית באותה תקופה ביישוב, יתרכז הדיון המוצע כאן בזו המדינית, שעמדה בראשה של ההנהלה הציונית: וייצמן, שרתוק ובראש ובראשונה - בן-גוריון, יושב ראש ההנהלה; וזה משום משקלה וסמכותה של ההנהלה, מרכזיותה בחיי היישוב, והיותה בעצם הגוף הממונה על הגשמת המדיניות הציונית.