שלמי תודה
מזהה  247
שם הספר  111 לידת ישראל מיתוס ומציאות
מספר פרק  02
שם הפרק  שלמי תודה

שלמי תודה

 לשרה, שנשאה בעיקר הנטל למעלה מחמישים שנה

 

המחקר לכתיבתו של ספר זה (ושל הבא אחריו) נעשה באוניברסיטת הארוורד בשנים 1985-1982 בהיותי שם. נתמזל מזלי ויכולתי לדון בנושא עם חוקרים והיסטוריונים דגולים, ביניהם ואליד חאלידי, סטנלי הופמן, הרברט קלמן, נדב ספרן, נועם חומסקי, מוניר פאשי, אל עוטייבי והישאם שרעבי. הביקורת שהשמיעו השפיעה על עבודתי, אך לא בהכרח על השקפותי ומסקנותי. אני מודה מקרב לב לאותן קרנות ולאותם ידידים שמענקיהם אפשרו לי להוציא לפועל תוכנית מחקר רבת יומרה זו. מאחר שרבים מהם ביקשו להישאר בעילום שם - והרשימה ארוכה-ארוכה מכדי שניתן יהיה להכלילה כאן - אודה להם על עזרתם באופן אישי. עם זאת, ברצוני להזכיר כאן שני תורמים עיקריים: קרן פורד והמכון האמריקאי לחקר השלום במזרח התיכון (AMEPRI).

ללא מענקי המחקר שלהם לא הייתי יכול להעסיק עוזרי מחקר שתפקידם היה לבחון ולבדוק את המקורות הראשוניים, להכין תרגומים, ולערוך בדיקות הדדיות של מקורות ישראליים וערביים תוך השוואתם לעובדות ההיסטוריות. אני מעריך מאוד את עזרתם של ד״ר פיליפ מאטאר, ד״ר שוקרי עבאד, נאדיס רוחאנה, ד״ר יורם בק, ג׳פרי ארונסון, ד״ר חיים גולן, וכן את עבודתם של הסטודנטים שנטלו חלק במחקר: יהושע לאנדס, יוג׳ין רוגאן, קייט שניאורסון, דני בן-סימון, ג׳ון גולדברג, לוילה בק, זאהה בוסטאני, ליאורה צ׳יטלין, שיילה כץ וליסינדה מרים.

חשיבות מיוחדת הייתה לתרומתה של החברה למחקרים ערביים בירושלים, אשר בדקה וצילמה במיקרופילם את הארכיונים של עזיז שחאדה המנוח (מי שבשעתו הקים את הקונגרס לענייני פליטים ברמאללה), של יורם נמרוד שהעמיד לרשותי את עבודת הדוקטוראט שלו, ושל יוחאי סלע, שניתח את תוצאות מלחמת 1948.

הספר נכתב באקדמיה הבין-דתית לשלום, בטאנטור שליד ירושלים, מקום שהעניק לי תנאי עבודה אידיאליים. הפיכת הכמות העצומה של מקורות היסטוריים לספר שיהיה קריא הייתה מלאכה שדרשה טיוטות וגלגלי נוסחאות. נעזרתי בעניין זה בדן ליאון, ברברה בראנולט וליאורה בלום. הגרסה הסופית היא, עם זאת, פרי העצות שניתנו לי על-ידי שרה ברשטל, עורכת ראשית בהוצאת ״פנתיאון, ושל חיה אמיר ומרים רוזן, ואני מודה להן עמוקות על-כך.

אשתי ואני חייבים תודה מיוחדת לד״ר בנימין בראון ולגברת בראון ולצוותים של CFIA ושל CMES באוניברסיטת הארוורד, שעשו ככל יכולתם על-מנת ששהותנו באוניברסיטה תהיה לחוויה נעימה, מרגשת ופורייה.

שמחה פלפן,

תל-אביב, מארס 9871

 

העתקת קישור