נופך
קומי בים הטראגדיה פעולתו
האחרונה של בכר בעניין זה אינה חסרה נופר קומי מסוים. ב-15 באפריל אמר בכר אל קאסטנר: במאוטהאוזן
אשחרר את הד״ר שווייגר שלך ואביאו אליך זאת תהיה מתנתי האישית לך. ד״ר
משה שווייגר נאסר ביום כניסת הגרמנים לבודאפשט, כפי שסופר לעיל. התערבות הוועדה
נכשלה. לפני המלחמה כתב שווייגר ספר, ובו הביע תמיהתו על כך, שלא נמצא איש שיהרוג
את היטלר. הנאצים חבשו אותו במחנה במאוטהאוזן, ושם ישב עד גמר המלחמה, ב-20 באפריל
1945 בא בכר למאוטהאוזן וציווה להביא את שווייגר. הלה היה סבור שקצו קרוב, ועומדים
לחסלו בזריקת נפט, כאשר עשו לרבים אחרים בימים האחרונים. הוא נפרד מידידיו,
המדינאים ההונגריים, שישבו יחד עמו בצריף אחד. במשרד המפקד ניצב ווייגר דום לפני
השטאנדארטנפירר. ״מר
ד״ר שווייגר, אם איני טועה? בבקשה לשבת, אדוני הדוקטור. שמי קורט בכר. אני מקווה,
ששמעת עלי״. שווייגר
לא שמע מעודו את שמע בכר. אין הוא מעז לשבת. כסבור הוא, שאנשי הס.ס. מבקשים להתעלל
בו בפעם האחרונה לפני הריגתו. בכר מוסיף ואומר: ״תוך
זמן קצר תשוחרר, אדוני הדוקטור. עד לאותה שעה יינתן לך חדר וטיפול מיוחד. מכאן
ואילך אין אתה חייב לקדם איש בברכה. מותר לך לעשן ולהתהלך במחנה באין מפריע. אין
אתה חייב עוד להתייצב למסדר״. שווייגר,
מבולבל במקצת, אמר להתרחק, אך בכר קרא אחריו: ״אדוני
הדוקטור, בגדיך בלו קצת במשך השנים הרבות. עצתי היא שתתקין לך חליפה חדשה״. חייט
המחנה תפר לו חליפה חדשה. אחד הכפתורים לא היה במקומו, והמפקד נזף בחייט. ב-4 במאי
בא בכר והסיע את שווייגר במכוניתו. בכר עוד צריך היה לסדר אלו עניינים באונייה,
העומדת על הדאנובה והמשמשת מטה ראשי לס.ס. הוא השאיר לרגע את שווייגר לבדו על
הסיפון. הזקיף, איש ס.ס. גער באזרח. ״מי
אתה ומה מעשיך כאן?״. שווייגר
נבהל, הידק ידיו לתפר מכנסיו והודיע כדת וכדין: ״אסיר
מס... בלוק מס... וכו׳״. החייל
אמר להתנפל עליו, והנה הופיע בכר. ״עמוד!
כך אתה נוהג באורחים? מניח אתה לאורח שיעמוד בקור? הביאה מהר קפה חם״. תוהה
הסתלק החייל. |
