היהודים
נעשים קרובים למלכות האקלים
הפוליטי בבודאפשט נשתנה. הורטי פיטר את ראש הממשלה סטויאי, שהיה פוסח כל הזמן על
שתי הסעיפים, בין הגרמנים להונגארים, ומסר את הממשלה לידי הגנראל לאקאטוֹש, שהיה
איש ליבראלי. לאקאטוש הכשיר את המעבר אל מחנה בעלות-הברית. שניהם עשו מעשיהם בדומה
לקושרי הקשר ביום 20 ביולי בגרמניה וביקשו לסלק את הגרמנים בתמרוניהם ללא כל
זהירות קונספיראטיבית וללא כל דימיון של קושרים. הורטי קיבל במצודה הבודאפשטית
משלחות של המפלגות השמאליות ודן עמן על הרכבת ממשלת-ריכוז דמוקראטית. לאקאטוש שלח
אל החזית את הגנראל לייטנאנט פאראגו, מפקד הז׳אנדרמריה ההונגרית, שהיה קודם לכן נספח
צבאי במוסקבה, כדי שיגיש הצעת כניעה לרוסים. על הצעדים האלה שוחחו בבתי הקפה של בודאפשט,
והגרמנים, שפרישתן של בולגאריה ורומניה שימשה להם אות ואזהרה, היה סיפק בידם לנקוט
צעדים שכנגד. בשבועות
אלה חל שינוי מוזר במעמדם של היהודים. המהנדס קומולי היה כמעט מתגורר במשרדי
הממשלה ההונגארית. מזכירי המדינה ההונגארים דרשו בעצתו לקראת סיכויי הכניעה
הקרובה. קאסטנר נדרש לעבור את קווי החזית בתורת פארלאמנטאר בלווית חבר המפלגה
הקומוניסטית השומע רוסית, עם דגל לבן, אבל הדברים לא הגיעו לידי כך. קשרי הוועדה
עם תנועות ההתנגדות ההונגארית נתחזקו. הוועדה ציידה את הקבוצות האלה בכסף, בתעודות
מזויפות ובדירות בלתי-לגאליות, ואפילו בנשק ובתחמושת. החלוצים התכוננו לקראת
אפשרות של מרד מזוין. לפתע-פתאום
נעשו אנשינו בהונגאריה קרובים-למלכות. העוצר קיבל את פני יועץ החצר שאמו שטרן,
נשיא ברית הקהילות, בראיון שנתקיים בטירה. המהנדס קומולי נשא ונתן במשך שעות עם
הורטי הצעיר. בזמן
הזה פעל קאסטנר בעקשנות להחיש צאתם של הברגן-בלזאים. אייכמאן דרש רק 200 דולאר
כופר נפש לגולגולת. בכר, שנתאווה קודם כל להוכיח לממונה עליו, מה רבה ״התמורה
היהודית״ שבכוחו לגייס, דרש אלפיים דולאר לגולגולת. הוועדה הציעה מאה דולאר.
מנהיגי הס.ס. העבירו את ההצעה באורח טלגרפי אל הימלר. לאחר שבוע הגיעה תשובה חתומה
במו ידיו של הימלר. ובה נאמר: ״אין
זאת כי הצד-שכנגד יצא מדעתו. כניסת אירופי לאמריקה עולה באלף דולאר. יציאת יהודי
מאירופה עולה אף היא באלף דולאר. הימלר״. הורטי
התכוון להביא צבא הונגארי מערי-השדה לבודאפשט ואחר כך להכריז על הכניעה. תוכניותיו
נודעו לגרמנים, והם פרשו לו רשת, כדי להניעו לעשות מעשה קודם זמנו. סוכנים גרמנים
טמנו פח לבנו של העוצר. הורטי הצעיר עמד להיפגש עם שליחי טיטו כביכול, אבל במפגש
הופיעו קציני הגסטאפו. הדברים הגיעו לידי חילופי יריות בין ההונגארים לגרמנים. קלאַגאֵס,
ההאופטשטורמפירר של הס.ס. נהרג בכדור שפגע בבטנו. ניקוֹלאוּס הורטי הצעיר נאסר. תקרית
זו הביאה לידי תגובה נמהרת של העוצר. ביום א׳, 15 באוקטובר, בשעה 11 לפני הצהריים,
קרא הורטי בראדיו ההונגארי את הכרזת הכניעה. בהזדמנות זו הצהיר, שהאומה ההונגארית
השתתפה ברדיפות היהודים רק מחמת כפייה מצד הגרמנים. בשעה 13 כבשו חֵילות גרמניים
את כל הנקודות החשובות של הבירה. העוצר לוקח בשבי. הראדיו ההונגארי הודיע, שהממשלה
עברה לידי אנשי צלב-החץ בראשותו של פראנצי סאלאשי. ממשלת
האספסוף, שבראשה עמד סאלאשי, לא הצליחה להשתלט על המצב. כנופיות משתוללות של אנשי
צלב-החץ רצחו וגזלו על דעת עצמם בכל מקום שהשיגה ידן, ויהודי הבירה היו קורבנותיהן
הראשונים. יומיים
אחרי ההפיכה בא אדולף אייכמאן אל הבירה, ציווה על קאסטנר לבוא אל משרדו והודיע לו,
שאין הוא מאמין עוד, כי המשא-ומתן בחוץ-לארץ עשוי להביא תוצאות כלשהן, כיוון שסאלי
מייאר עדיין לא השיג אפילו אשרת כניסה שווייצית בשביל בכר. יד
אייכמאן הייתה שוב על העליונה. בבהלה שקמה, פנה קאסטנר אל בכר. אבל הלה מאן לפעול
בניגוד לקו החדש. קאסטנר
וביליץ הריצו מברקים בזה אחר זה לשווייץ. ב-25 באוקטובר נתקבלה אשרת-כניסה בשביל
בכר. |
