יום א',  26/8/1956

 

התייעצות רבתי עם החייט על מלבושים נוספים למסע אסיה. זריקה נגד חולירע, לאותה מטרה.

ביקור אצל רופא-עיניים בקופת חולים שמצא דלקת.

חזרתי לצרור המכתבים שקיבלתי עקב ההתפטרות וכתבתי כמה וכמה תשובות, ועדיין כרסתן התיק של איגרות אשר טרם נענו.

כתבתי מכתב לקובי ולרנה על ענייני כספים שלהם.

כתבתי ללילה על לימודיה ועל שום מה לא בירכה את צפורה ליום הולדתה – הדבר שגרם לצפורה הרבה עוגמת נפש.

ישבתי עם אליעזר דורון, שהתנדב לעזור בכינוס כתבי, על תוכנית הכרך הראשון המיועד לצאת אחרי ספר האישים.

זאב שרף והארדיכל ישבו ישיבה יסודית עם צפורה על תוכנית הדירה בבלפור 19 - בדקו כל פריט וקיצצו בכל יותרת ולבסוף סיכמו קימוץ של 3,000 ל"י. בינתיים נמשכת הבנייה, הפיגומים מזדקרים לעיני כל עובר ושב והנידבכים עולים.

זאב הפליט כמה פירורי וֶדַע מישיבת הממשלה אותו בוקר. הנשק הצרפתי זורם. ידעתי כי בידינו כבר 60 "מיסטרים" - כמות שנחשבה פעם לשיא בל-יושג. עכשיו הודיע ב"ג כי אנו מוכרחים לקנות עוד 12, להשלים ל-72 (ג' פעמים כ"ד). נוסף לזה מתממשים בכל זאת הסיכויים לקנות סילוני "86F "קנדאים, אף מהם כ"ד, ומנוי וגמור עם ב"ג לקנותם. הם יעלו כ-30 מיליון דולר נוסף על עשרות המיליונים שכבר עלה לנו הנשק הצרפתי. זאב שאל את שמעון פרס באיזו תוספת יתבטא רכש עצום זה בתקציב צה"ל להחזקה. התשובה הייתה – כ-40 מיליון ל"י. לאיש אין מושג מניין יילקחו סכומים אלה, הן לרכישה הן להחזקה, אך אשכול מקבל את הדין וצולל והולך. מישנתו של ב"ג בימים אלה היא כי בעצרת הקרובה תתקבל החלטה המחייבת אותנו על ויתורי שטח, אנו נידחנה ואז יהיה סוף סוף לנאצר פתחון-פה להתקיפנו ואז נרביץ בו במלוא המחץ ולכך הכרחית לנו צבירת הנשק הזה. אמרתי כי זהו גורד-שחקים של סברה על גבי סברה. בינתיים הולכת ומתאמתת הנחתי כי אנו קרובים הרבה יותר למפולת כלכלית מלמפלה צבאית. אכן אימרתי זו שימשה בלי ספק בידי ב"ג אחד המסמרים בארון קבורתי. לעומת זה אם באמת צפויה לנו סכנה כה חמורה בעצרת הקרובה, הרי סילוקי בעוד מועד - לבל אבוא בחשבון, חלילה, לנסיעה לעצרת זו ולעמידה במערכותיה - הוא שיא העקיבות וראיית הנולד.

יצאתי עם צפורה ונהוג בידיה לת"א, לוועידת המפלגה, לשהייה של כשבוע ימים.

במלון "דן", בחדר מיוחד, ארוחת ערב עם עומַר הסודאני, יחד עם ג'וש וזיאמה [דיבון]. האורח שחום-כהה, לא שחור משחור, כבן-ארבעים, תרבותי בהליכותיו, דובר אנגלית רהוטה ובדרך כלל נכונה אם גם לא צחה בתכלית. השיחה הייתה מאלפת. הסתייעתי במעמדי הבלתי רשמי לחלוטין כדי להימנע מכל דיון מעשי בהצעות העומדות על הפרק והיקדשתי את השיחה לבירור בעיות יסוד על ידי הציגי לו שורה של שאלות. בתשובותיו אישר כי נאצר עשה שוב רושם כביר על המוני העם בסודאן כמו בכל ארץ ערבית אחרת בהעזו פנים כלפי המערב בעניין התעלה, אך סודאנים נבוני דבר רואים בניצחונו במערכה זו גם החמרת הסכנה לחירותה של סודאן, גם פגיעה בעניין שיש לה בחופש הסחר הימי עם ישראל דרך התעלה. הסודאנים המשכילים, ובייחוד אלה נימנים על מפלגתו, מפלגת "אל-אומה", רואים ברכה בחיזוקה של ישראל כתריס בפני הפניית נאצר את כל כוח מחצו כלפי סודאן. הם לא קידמו אומנם בהתלהבות את תקומת ישראל, אך משקמה הם מנסים להפיק מעַז זה גם מתוק לטובתם. היו מהם שהשמיעו בכיוון זה דברים ברורים באוזניהם של אישים מצריים. הם משוכנעים כי הסכנה הנשקפת לסודאן מתיגרת ידה של מצרים חמורה הרבה מזו הצפויה לישראל. נאצר חותר להשתלטות על המרחבים הפוריים של סודאן כדי להציפם בעודף אוכלוסייתה של מצרים ההולך וגדל משנה לשנה. אומנם המשטר החדש בסודאן יקטין את תמותת התינוקות ויגדיל את הריבוי הטבעי, אך זהו תהליך איטי. בעיית דלילות היישוב בסודאן הייתה צריכה, לכאורה, להביא את מנהיגי סודאן לידי חיוב התיישבותם של פליטי פלשתינה בסודאן, אך החשש להכניס לארץ יסוד סכסכני שייתן דריסת רגל למדינות החבר הערבי בענייניה הפנימיים מכריע כנגד השיקול הדמוגרפי והביטחוני לטווח ארוך. כל בעיית סודאן היא להרוויח זמן ולהתחזק בטרם יבואו מים עד נפש במצרים מבחינת המצוקה הדוחפת להרפתקאות. מטעם זה ניסו להשפיע על האנגלים לדחות את הוצאת צבאם מאזור התעלה, אך העלו חרס. עמדתם כלפי מפעל סכר אסואן שלילית.

ראשית – האיגום יביא לידי הפסד מים רבים על ידי התאיידות.

שנית - הוא יאפשר למצרים למעשה חדירה לתוך שטחה של סודאן על ידי הקמת עמדה המאפשרת ואף מחייבת שליטה צבאית על סביבתה.

הוא בטוח כי גם נאצר יודע כי אין הגבהת הסכר פותרת בעיית ההשקייה אך הוא אוכל מיד לפה והעיקר לדידו עכשו התעסוקה שייתן בניין הסכר להמוני המובטלים.

צפורה הגיעה ל"דן" לאחר שביקרה בחולון ונזדמן לנו לנסוע ל[קולנוע הקיצי] "גן רינה" עם יצחק ורחל בן-צבי במכונית הנשיא. נכנסנו לפניהם. המגרש הנרחב היה כבר מלא בצפיפות שאין למעלה ממנה ואף הבמה הייתה מיושבת כולה. בעלותי על מדרגות הבמה פרצו מחיאות כפיים רמות, שהובלעו כהרף עין במחול התשואות שקידם פני הנשיא. הוּבלתי אל המקום שהיה מיועד לי ליד שולחן הנשיאות ומצאתי עצמי בין יושב ראש הכנסת, שישב ליד ראש הממשלה, ובין השרים, שהראשונה בהם הייתה גולדה. הערכתי מאוד את הכבוד האישי הזה.

ים הראשים היה מרהיב והזכיר את המעמד בפתיחת הוועידה השביעית, לפני שש שנים, שבה נשאתי משא גדול על עשרים שנות מפא"י [ר' הדברים במלואם ב"דבר" 16-17.8.50]. הפעם היה לחץ ההמונים עוד יותר גדול, הורגשה דריכות עצומה, והמונים צבאו על השערים הנעולים ללא סיכוי לחדור פנימה.

[יונה] כסה נשא נאום פתיחה - לבבי וכנה, מאוד "תנועתי" בתוכנו, כולו תחנון לחברים להתעלות ולהחזיר שכינת התנועה ליושנה.

נאומו של ב"ג ארך כשעתיים והיה רחב-יריעה ורב-תוכן - נאום ממלכתי מאוזן בחלוקתו לגושי הנושאים הכבדים. הפרק הכלכלי היה אכזרי בניתוחו ומרחיק לכת במסקנותיו המפורשות והמשתמעות. אין זאת, כי נוכח ב"ג לדעת כי הקו שנקט בתחילה לדחוק את עניין המדיניות הכלכלית לקרן זווית אין לו תקווה נוכח יוזמתם ותנופתם של אלה אשר תבעו להעמיד את בעיית עתיד המשק במרכז הוועידה. משהוברר לו מצב זה הבין כי עליו עצמו להעלות את הנושא לרמתו הראויה ולשוות לו את כל ההדגש והמחץ שמחייב חומר העניין. הפרק המדיני היה נמרץ אך ללא חידוש - שיגרה שרק ב"ג מסוגל לעשותה מפוצצת על ידי תוקף הביטוי בלשון ובקול. נזרקו סיסמאות מצלצלות, שזכו למחיאות כפים מרעישות, מבלי שיראו ברור מה פירושן למעשה, ובמידה שהיה להן פירוש ברור, אם באמת יש כוונה לפעול לפיהן - כגון: אם אין בכוח או"ם להכריח את השכנים לקיים את הסכמי שה"ן יש לאל ידנו אנו לעשות זאת; הסכם המופר על ידי הצד שכנגד אינו מחייב גם אותנו; ואחרון-אחרון: לא ייכונו שקט ושלום באזור כל עוד לא יובטח חופש השיט לישראל בתעלת סואץ ובמפרץ אילת. היה פרק נוקב בענייני פנים, שהסתיים לכאורה בקריאה לאיחוד פועלים רחב, אך מיניה וביה באה בתוכו התקפה קטלנית על השוה"צ ואחה"ע, עם חשבון צדק מימי התנגדותם למדינה וכלול את סגידתם לסטלין, שסתרה למשואות כל יעל חיובי שיכול להיות לאותה קריאה. קיצורו של דבר, אם הסגנון הוא האדם, כי אז היה זה נאומו של אדם מובהק בסגנונו המובהק.

בתוך מערבולת ההמונים שנתגעשה עם נעילת הישיבה נתקלנו בהָרָי שנישא כקיסם על פני הגלים הזדונים. נלאינו מלמצוא בני משפחה אחרים והובלנו אותו לשדרות 23. רק כעבור זמן הגיעו סוף סוף עדה ויהודה וישבנו ארוכות, משיחים בנושא הנצחי.