מזהה |
918 |
שם הספר |
יומן אישי 1955 |
שם הפרק |
יום ו', 20/5/1955 |
יום ו', 20/5/1955
כל היום בבית דולפין וכל היום כתבתי יומן. שמאי עמדי כאן, עומד על המשמר. בעיתונות התפרצות זעם של מחמ"ד נגדנו עקב התקרית האחרונה: איך העזנו להפגין זלזול כזה בהחלטות מועב"ט ובפעולת ברנס ואיך מְלָאָנו לבנו עוד לקום ולהכריז בפה מלא כי כזאת וכזאת עשינו. ההזדעזעות המוסרית הזאת אינה משכנעת ביותר לאחר הסיום המחפיר של הדיון האחרון במועב"ט על תלונתנו נגד תעלולי מצרים.
בית דולפין מבהיק בניקיונו, מרנין בנוי ריהוטו, מרהיב ביפי סביבתו. נקלענו לתוך חבורת נשי "הדסה" מקנדה והוכרחנו להצטלם עמן. בצהריים סעדנו עם הלוריאים הזקנים ועם נורמן, שלפי הגדרת אמו הוא כמעין המתגבר, שופע אמונה ויוזמה לעתיד התיירות בארץ. אחה"צ טיילנו על שפת הים וברחובות הכפר שבי-ציון. לערב הופיעו לפתע הרסינים ואכלנו איתם. טילפנתי בערב לוולטר בירושלים ולא הצלתי מפיו דבר חדש.
המקום נפלא למרגוע אך בואנו הנה ליומיים אינו אלא לעג לרש וגירוי שווא של תיאבון. בכל זאת אין להתחרט. השקט עצמו שווה משהו. ואילו השבוע הבא יהיה סואן ביותר. ועל הכל כדאי היה לראות גם בפינה זו מה מסוגלת לתכנן ולבצע היוזמה היהודית.
|
|
|