| מזהה |
9 |
| שם הספר |
נתראה ואולי לא |
| שם הפרק |
מכתב 7 - צפורה! (מאירוב-שרת) - 30.4.1916 |
| כותרת משנה |
דמשק, |
דמשק, [30.4.1916]
צפורה!
מחר הנני נוסע.[1] חשבתי שיעלה בידי להשתמט מרכבת צבא ולא עלה. אבל אני מתנחם בהתפלספותי: צריך לסבול. הן עד עתה לא סבלתי בגוף, רק בנפש.
אני עייף, ראשי כבד, הלב ריק. אני חש כאילו ניתקתי כבר מן הכל, כאילו הנני כבר מעבר לאיזה גבול. הכל נאמר, הכל נעשה, הכל נגמר.
שלום צפורה. נתראה ואולי לא נתראה. הכל אפשר, ואם נתראה - מתי? גם זאת אין יודע, ומה יהיה אז?
שלום, שלום, משה
[1] מדמשק לבעל-בק, לביה"ס לקציני מילואים.
|
|
|
