יוזמה לפגישה עם נאצר - יום ו', 1/4/1955
שם הספר  יומן אישי 1955
שם הפרק  יוזמה לפגישה עם נאצר - יום ו', 1/4/1955

 


יוזמה לפגישה עם נאצר

 

יום ו',  1/4/1955

 

[משה] גרצברג, מנהל המכון לייעול, בא לשפוך מרי שיחו ולהודיעני על התפטרותו: אין הבנה לחשיבות עבודת המכון, אין תקציב, אין סמכויות; מצד בעלי המפעלים ופועליהם אהדה רבה ונכונות לשיתוף פעולה ואילו במשרד העבודה צרות עין וחוסר רצון לתת חופש להתפתחות. גם במשרד רה"מ אין דאגה לצַנֵר את פעולות ההדרכה והייעוץ של מומחי חוץ דרך המכון. הכלל - אכזבה וייאוש ואין לו ברירה אלא להסתלק.

חנה - אנושקה - וייצמן [אחות חיים וייצמן] באה להימלך על בעיית אחותה שבמוסקבה. יעצתי לה לכתוב לשגרירות הסובייטית ולבקש הדרכה כיצד אפשר להעלות את האחות ובעלה לארץ. שניהם זקנים וכבר היו במאסר - הפנייה לא תוכל להזיק להם ואולי תועיל.

ראשי "הברית העברית העולמית" בארץ באו להרצות על קונגרס "הברית" שיתקיים באבגוסט ולבקש השתתפותי. הפעם בדעתם להפריד את הכינוס לשלושה חוגים ולהעסיקם שבועיים בעיון: חוג לבעיות ההוראה העברית, חוג לשאלותיה הרוחניות של היהדות וחוג לענייני האידיאולוגיה הציונית.

מנהלי אולפני ההסרטה בהרצליה - יהושע ברנדשטטר, מרגוט [קלוזנר] אשתו, מאיר ולטמן ועוד מישהו - הופיעו לראיון שייחלו לו זה כבר להתריע על התחרותה ההרסנית במפעלם של יחידת ההסרטה הממשלתית.

לבסוף בא השגריר לאוסון שביקש ראיון דחוף. פתח בעניין ארבעת הנאשמים, עליו קיבל הוראות ממחמ"ד לבקש עליו ביאורים. עוד אני מנסה לתרץ את השערורייה שאירעה כאן בנימוקים משפטיים דחוקים, נפתחה הדלת והופיע [היועץ] וייט. לאוסון עצמו היה מופתע. וייט הוציא מכיסו נייר שאך זה התקבל ממחמ"ד: שדר משותף לממשלות ישראל ומצרים. ממשלת ארה"ב קובעת שלושה דברים:

הניסיון הוכיח כי תגמולים אינם מועילים;

על ממשלת מצרים לנקוט אמצעים נמרצים להפסקת התפרעויות;

על שתי המדינות לשתף פעולה באמצעות פקידים גבוהים להשלטת הסדר.

הפיסקה האחרונה מנוסחת בלשון של נגיד ומצווה והבעתי מורת רוחי עליה.

הקלטתי נאום קצר באנגלית על ההתנדבות במלחמת-העולם השנייה בשביל היומן של "פאטה", שצילם את חגיגות העשור.

סעדתי בצהריים עם ראובן ברקת במלון "דן". ביקש לדעת ממני אנה פני ב"ג מועדות. עניתי בכל הכנות כי אינני יודע, אבל הבעתי סברה כי הוא לא יחפוץ בראשות ממשלה אחרי הבחירות אלא אם תחול תמורה במשטר שלא תעשה את הקואליציה הקיימת לכורח מוחלט כאשר הינה כיום. נשארת השאלה - אם יאות לשמש גם להבא שר ביטחון מבלי להיות רה"מ. לדידי סתום הדבר. עם זה אמרתי כי השאלה היא קודם כל אנה פני המפלגה מועדות. היא יכולה לגלוש בלי משים לתוך מצר שאין מוצא ממנו. בעיני רבים תיראה טבעית הצבת ב"ג בראש הרשימה. בעיני פירוש הדבר כי בבוא העת ייקרא ב"ג אל הנשיא. הווה אומר, הצבת ב"ג בראש חורצת ראשותו בממשלה לאחר הבחירות, ואם לא זו הכוונה - או אם אין הדבר אפשרי בשל סירובו של ב"ג, אין לעשות זאת. כשלעצמי, אהיה מוכן להמשיך ברהמו"ת רק אם זה יהיה רצון המפלגה  מ ר א ש.  לא אקבל עלי את התפקיד אם הציבור כולו ידע כי בעצם רצתה המפלגה בב"ג, ורק משום שסירב ובלית ברירה, נזקקה לי. ברקת פיקפק אם תהיה המפלגה [מוכנה] לשקול את הדברים כך. וכאן אמר משהו נוקב על מעמדי האישי. לדעתו נתקבלתי לחלוטין כרה"מ על דעת המונים גדולים במפלגה ובאומה כולה, אך לא זהו הלך הרוח בצמרת המפלגתית שלנו; שם שורר בעניין זה שיסעון (שיזופרניה בלע"ז). אמרתי כי אם לא יהיה שיקול דעת צלול עם הסקת כל המסקנות מראש, עלולות להיווצר עובדות שאין נסיגה מהן והחרטה תבוא באיחור זמן. הוספתי, כי אם ישוב ב"ג לרהמו"ת תתעורר בשבילי שאלה רצינית אם אוכל להמשיך כשר החוץ. אומנם המופת שהראה הוא עצמו על ידי הסכמתו לשמש שר ביטחון כשאני רה"מ מחייבני מוסרית לנהוג כמוהו ואפילו יש ללמוד כאן קל וחומר. לעומת זה אעמוד אז לפני בעיה חמורה אם יעמוד בי הכוח ואם מותר לדרוש ממני כי אכנס מחדש לתקופת מאבק אנוש ולפעמים נואש איתו על מגמת מדיניות החוץ הישראלית, אשר מדיניות הביטחון קשורה בה כשלהבת בפתיל.

אחה"צ בדירת רח' הירקון סיפרתי לאיסר על פרשת המאבק שהיה לי עם ב"ג בעניין רצועת עזה. גישתו של איש חכם ונבון זה לבעיה לא העידה על רוחב מספיק של אופק ראייה: הוא שלל את רעיונו של ב"ג רק מטעם מעשי - עקב מציאות פליטים כה רבים ברצועה - אבל לא מפני הסבך המדיני-הבינלאומי שהדבר כרוך בו.

לפנות ערב חזרתי לירושלים ובערב סעדו אצלנו ידידתנו הוותיקה מלונדון, הישישה מרגרט סילבסטר-סמואל, מארחיה בארץ בת דודי ציונה רבאו ובעלה ארווין, נורמן בנטביטש, יו"ר חבר הנאמנים של האוניברסיטה ג'ורג' וייז ואשתו, מנהל הספרייה הלאומית ד"ר וורמן ואשתו.

 

 

העתקת קישור