יום ו', 4/3/1955
שם הספר  יומן אישי 1955
שם הפרק  יום ו', 4/3/1955

  

 

יום ו',  4/3/1955

 

שרשרת מוּעדות בלשכתי בקרייה של ת"א.

יארבלום על ביקורו בתוניסיה ושיחתו עם בורגיבה בפריס. התרשם מאוד מאישיותו. מחייב המשך המגע הבלתי רשמי עם [מפלגת] ניאו דסתור ותנועת האיגוד המקצועי [של תוניסיה]. מציע ועדה מתמדת לשם כך.

קרליבך הוזמן לקבל מנה על מאמר ההשמצה שפירסם נגד מונטור. אגב כך סיפר על ביקורו בהודו. לדעתו יש בלב נהרו טינה עמוקה נגדנו באשר אנו שוללים ממנו זכות יחיד כבעל תורה חדשה באסיה - תורת הסוציאליזם הדמוקרטי הבלתי מרקסיסטי ותורת ההתחדשות הלאומית המקורית שלא לפי דפוסי התרבות המקובלים בעולם. מוסלמי הודו אינם גורם עוין לנו מטבעם, באשר כל מגמתם להדגיש את הודיותם ולא את מוסלמיותם. עם כל זה דמותו של נהרו שלטת על פני כל, אולי בעיקר משום שהוא האירופי הגמור היחיד בהודו - ארץ שיש בה תסביך נחיתות ודרך ארץ עצום כלפי תרבות אירופה. כשהקשיתי על קרליבך האומנם נהרו הוא האירופי היחיד באותה ארץ עצומה שכה רבו בה משכילים חניכי אירופה, הסביר לי כוונתו על ידי שתי דוגמאות: פרלמנטרי אחד דגול שח לקרליבך בסיומה של שיחה שהתנהלה על טהרת ההיגיון הקר ושלטון השכל: "ידוע לי כי בגלגול הבא(!) אהיה שר בממשלה; מי יודע אם אין פירוש הדבר כי אהיה שר בישראל". משכיל הודי אחר אמר בשעת ארוחת הצהרים: "כנראה הייתי אנגלי בגילגולי הקודם, שאם לא כן מנין לי אהבה כזו לתפוחי אדמה?"

גיורא יוספטל, היוצא למרוקו ומשם לארה"ב בענייני המגבית, בא לקבל תידרוך מדיני לגבי הקו הנקוט עכשיו כלפי הארצות השכנות לאור קרב עזה וכן לגבי היחסים עם ארה"ב. סיפר כי [אברהם] ציגל [מנהל המח' לקליטת עולים בסוכנות היהודית] שחזר ממרוקו טוען כי יש להקטין את אומדן 80,000 הרשומים לעלייה שם ובתוניסיה לפחות בשליש וכי בכלל אין מורגשת באותן ארצות דחיפה יתרה לגבי תהליך העלייה.

הרב שנקוף, נציג אגודת הרבנים בארה"ב - ארגון רבנים חרדים - בא לגולל מחדש פרשת המועדון ולבקש חסדים בשביל היהדות החרדית. הירבה במחמאות אישיות לי, לא בלי חנופה.

גוברין הסביר לי מצב חוק שירות המדינה בוועדת העבודה בכנסת. כן נועצנו מה אפשר לעשות לעזרת עמוס לנדמן, מנהל נמל חיפה, שהוכיח בעליל את כושרו הרב, כנגד התנכלות שר התחבורה להצר צעדיו ואולי בכלל לנשלו מתפקידו.

לארוחת צהריים עם צפורה אצל השגריר הצרפתי. שוב ישבתי ליד אותה בובה חסרת לב - תרתי משמע. שאר האורחים - הבלגים, הארגנטינאים, ההולנדים, הנספח הצבאי הצרפתי ואשתו, התורכי והאיטלקי. הארוחה עצמה הייתה, כרגיל, שיא של מלאכת מחשבת. הספקתי לשוחח עם כל הדיפלומטים. ז'ילבר לא כיחד סיפוק נפשו מקרב עזה ושפך זעמו על ארה"ב עקב החוזה התורכי-עיראקי, אשר צרפת שונאת אותו שנאת נפש. האיטלקי שיבח נאומי בכנסת והצהיר כי הוא מזדהה לגמרי עם הערכתי לחוזה התורכי-עיראקי. הסברתי להולנדי את סיבת הצטרפותה של סוריה לברית הצבאית מיסודה של מצרים כפחד מפני הבלעתה על ידי עיראק ובקשת משען במצרים כנגד סיבה זו. מהנספח הצבאי הצרפתי נודע לי כי כל הנספחים הצבאיים עולים מחר לשדה-בוקר לשם התייצבות לפני שר הביטחון החדש.

אחה"צ בדירה איסר. ישבנו כשעה על מספר רב של עניינים שוטפים.

ב-5.30 יצאנו על פני חולון לירושלים. לארוחת ערב אצל קרונגולדים, לכבודו של אולשן. איחרנו שבת שם ובשובי דגרתי על ניירות עד קרוב לשתיים.

 

העתקת קישור