17-19/2/1955
[בימים 19-17 בחודש לא כתב מ"ש יומן; להלן ראשי הפרקים שהכין ונמצאו מצורפים:]
יום ה', 17.2.1955
"הארץ" - נאום ברנשטיין.
ישיבה במפלגה 12-9, הכל מסכימים כי על פ' [פנחס לבון] ללכת, סיכומי לפי הפיתקה, אני: "מייד!" עיתונות, דחיתי [הציר] התורכי פעמיים.
פגישה עם לבון: נסיעה לש"ב [שדה בוקר], [פ"ל] לא מוכן: זליג [לבון, אחי פ"ל] לחצתי; מוכרח ללכת ל[ועדת] חוץ וביטחון.
4-3 הכנת הרצאה, 4 במרכז [מפא"י]: כתום ההרצאה הודעת פ.ל. [לבון], תיקנתי; הודעתי למרכז.
הביתה, באו כסה ובהיר, [מסרו כי] ב"ג מקבל! [את ההצעה שיהיה שר הביטחון במקום לבון, בממשלת מ"ש], טלפון למשטרה, ארוחת ערב עם צפורה, עם כסה, בהיר ויהודה לנצר [בשלושים למות אורי אביגד], פגישה [שם] עם גולדה ונמיר [בחוזרם עם אסכמת דב"ג משדה-בוקר], פרסום [מינוי דב"ג ב"קול ישראל"] הערב! באזכרה חיברתי נוסח.
מלאך מושיע - ג'ורג' פַּפֶּה, נדברתי בשותפים, שלחתי כסה לטלפון, אחרי נאומי טסתי לטלפון, רוקח-רוזן-שפירא, תיקון ל"קול ישראל", במכונית "קול ישראל", חזרה לת"א, כוס חלב, בעלת הבית: [בשוב דב"ג] "חסל שקט".
אצל נמיר, איך להסביר [התפטרות לבון]? עלי לנסוע לש"ב [שדה בוקר], מה מתחיל עכשיו? הביתה עם טדי, "ג'רוסלם פוסט", טלפון נמיר להרגיע, עם צפורה, טדי: "חבל", שכחתי הנשיא.
יום ו', 18.2.1955
בעיתונות כותרות מרעישות, סילופים; שדר לב"ג ["מעריץ צעדך כמופת לאזרחות נעלה וכעדות לחברות עמוקה בתוכנו. ידעתי מה אתה מקריב. תהי התלהבות האומה והצבא נחמתך. חזק! משה" (מצוטט ב"ב"ג", ב', ד"ר מ' בר-זוהר, ע"ע, 1977, ע' 1064-5)] - הלפרסמו? מכתב ללבון, מכונית, ט[טדי] וא'[אהוד?] נסעו לשדה-בוקר
למשה"ח - להכחיש בעיתוני הערב כי הודעתי במרכז על ב"ג [ר' "מה נכון ומה לא נכון בסיפורים על ההתפטרות", "דבר", 20.2], לקראת התורכי והתורכי, עם אפי על חיטוטי לבון וחיבוטיו, הנשיא נפגע [על שלא דוּוח לו על "הפרשה" והחילופים] - זעלאן כתיר [כועס מאוד, בערבית], עם גדעון רפאל, אצל האיטלקי - משחיתות, ריב עם חיים, נמיר על פרסום השדר, על תפקיד ללבון.
אצל עדה, כל הערב על ניירות, מברק לאילת לאבן ולקובי, טדי על שדה-בוקר: בארנס (לא ג'ונסטון, אבל), תיקוני עיתונות.
נסיעה עם יהודה, שיחה אחר חצות עם רמטכ"ל, טלפון נמיר, שכבנו אחרי אחת.
שבת, 19.2.1955
ישנתי עד 9.30, ידיעות מ"הכלליים", משהו יומן, נמיר טילפן הכרזת המפלגה [על התפטרות לבון וחזרת ב"ג], [חיים] שורר בא לקבל תרומתי, התפטרותו.
איסר נדהם כשסיפרתי כי רמטכ"ל היה מוכן להתפשר, הזהיר כי אינו מרוצה מב"ג, [כי] לבון מכין לו case (י"ג אחרונים), [וכי] שוב אני עומד במבחן של יכולת שלטון, לא קיבלתי [דברי איסר], נהגתי נכון לגבי לבון [בכך] שהמתנתי עד התקבלות הכרה [בכורח פרישתו], ואילו שמעתי בקולו [של איסר] אז איך יכולתי? [כאשר] המפלגה אינה איתי ואין מחליף [לשר הביטחון], מינוי ב"ג מבטיח אחדות, סיעה ב' נחלה מפלה, ועדות ש"ן נשארות אצלי.
נמיר על שיחתו עם לבון, לבר מצווה אצל דיין, הוא מחר בשדה-בוקר, ביקש שיחה משם לירושלים, צפורה נהגה, בפעם הראשונה העלתני, מייד אל הנשיא - שעה וחצי - התרשם משפרינצק.
חזרה - [משה] תבור; יעקב וטדי: ג'ונסטון, לאוסון התרשם, יש ללחוץ, פחד ב"ג [נופל על האמריקנים].
אשכול על "בונדס", על לבון; גוברין - מה הוא רצה? אפי על לבון - קו בממשלה, בוועדת חוץ וביטחון.
ניירות עד 2.
