יום א', 13/2/1955
רוקח בא לפני הישיבה לשדלני כי לא אתן יד לכופים עליו משטר של רשימת בוחרים אחת לכנסת ולעיריות. ביקש להוכיח כי הכרחיות שתי רשימות אך לא הצליח במשימתו. טענתי כי אפשרית בהחלט רשימה אחת, עם תוספות ותיגרעות בשביל העיריות. לא הייתי משוכנע בעצמי כי שתי רשימות נפרדות הן אסון למדינה וכי אי-אפשר להבטיח את קיום הבחירות לעיריות יחד עם הבחירות לכנסת על ידי ערובות אחרות ולאו דווקא על ידי רשימה אחת.
בישיבת הממשלה פתחתי בבשורת גאולתן של ארבע המגילות שנרכשו באמריקה - החלק החסר מהמימצא המפורסם במערת קומרן שלחוף ים המלח - ועיילתי החלטה על הקמת "קרן היכל הספר" לשמירת כל שבע המגילות וגנזים אחרים. זה שבועות אנו עומדים הכן להביא את התוכנית לאישור הממשלה ומייד אחרי כן לפרסם את דבר הרכישה שנשמר בסוד זה חודשים, אך אנשינו בניו-יורק הפצירו בנו לדחות את הפרסום משבוע לשבוע - קודם משום עיכובים בסידור ההסכם עם התורם הראשי, שמואל גוטסמן, שנדב 150,000 מתוך 250,000 דולר שעלתה הרכישה, ולבסוף מתוך רצון להכין לעניין פרסומת כיאות. על אפה של ניו-יורק החלטנו לא לדחות יותר, יען נודע לנו כי הידיעה דלפה לעיתונות והיא עלולה בכל יום להתפרסם באורח בלתי מוסמך ולקלקל את רושם ההישג הכביר בציבור. היו על נושא זה כמה שיחות טלפוניות עם ניו-יורק וסביב העניין השתררה עצבנות רבה. לכתחילה חשבנו לתת לניו-יורק שהות של כ"ד שעות - הם ביקשו לפחות שבועיים! - ולפרסם את העניין מחר, אך באמצע הישיבה הכניסה לי יעל גיליון של "ידיעות אחרונות" ובו פרסום הבשורה - אומנם מקוטע ופגום. מייד החלטתי כי אין להמתין אף מחצית יום והוריתי לכנס לאחר הצהריים מסיבת עיתונאים.
השגתי אישור להכרה במדינות לאוס וקמבודיה; להעלאת צירותנו בארגנטינה לשגרירות (הסדר הדדי ביוזמת ארגנטינה); למתן חופש הכניסה לתיירים גרמנים אם יבואו מעורבים בשיירות תיירים כלל-אירופיות; לכינוס ישיבה משותפת של הממשלה והנהלת הסוכנות לדיון על בעיית העלייה מצפון-אפריקה (הבחנתי ברור בהתקדרות פניהם של השרים הכלליים לשמע "האיום" הזה).
היה דיון עצבני ומייגע בשאלת רשימות הבוחרים. ספיר עמל הרבה, ולא בלי הצלחה, להוכיח כי איחוד הרשימות הוא תקדים פסול המוכרח להתנקם במשטר השלטון המקומי. לבסוף נתקבלה הצעת ארן להטיל על ועדת מומחים בין-משרדית את בירור האפשרות המעשית של רשימה אחת.
בהיפתח הישיבה נעדר לבון וחשבתי כי לא בא במפגין, לאחר התנגשותי איתו אמש, אך לקראת סוף הישיבה הופיע.
שוב הצלחתי לדחות ליומיים-שלושה את ההודעה בעניין משפט קהיר על ידי העברת העניין לוועדת השרים לחוץ וביטחון.
ב-5 אחה"צ נתמלא חדרי במשרד רה"מ עיתונאים עד אפס מקום. דברי הוקלטו ל"קול ישראל". מסרתי על גאולת הנכס היקר וחלקתי כבוד ושבח לאולברייט, ליגאל ידין, לקרן נורמן ולגוטסמן - ובסיום גם לטדי. פתחתי במילים "איש בשורה אנוכי היום" וסיימתי בכתוב "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". מזאר ואביגד, שישבו לימיני, ענו על שאלות.
וינר ויעקב הרצוג באו לפרש דוח חקר על תוצאות המו"מ בין ג'ונסטון והערבים וגירסתם הייתה כי ג'ונסטון לא מעל בנו.
זאב שרף נכנס לשאול אם יש לי מה למסור לב"ג. הוא נוסע לבקרו מחר. אמרתי לו כיצד עומד עכשיו עניין לבון. זאב מתכונן לדבר עם ב"ג משפטים על הזניחו את עניין הבחירות. אריה בהיר הוא כישלון גמור. היחסים בין מזכירות המפלגה והנהגת ההסת' בכי רע. על ב"ג לבוא לת"א ולקחת העניינים בידיו.
בערב קיבלתי בבית את רגה אורן ומסרתי לה במפורט מצב עניין בעלה: הצ'כים מודיעים כי הוחלט עקרונית לתת לו חנינה, אך טרם קבעו את המועד לכך.
צפורה הלכה לאזכרת גיאורג לנדאור בבית החלוצות, שמעה את [קורט] בלומנפלד ו[זיגפריד] מוזס מספידים אותו גרמנית ובשובה הביאה איתה אורחים לתה.
מהניירות נוכחתי כי בוושינגטון "מתבשל" מסמך שיוצע לנו כנראה לאחר חתימת חוזה תורכיה-עיראק לאיזון מעמדנו הביטחוני.
