יום ה', 6/1/1955
שם הספר  יומן אישי 1955
שם הפרק  יום ה', 6/1/1955

 

 

יום ה',  6/1/1955

 

בבוקר במשרד רה"מ שיחה עם שאלתיאל לפני שובו לריו. שוב על אפשרויות מכירת תוצרת תע"ש שלנו לברזיל, על אופן התהייה על קנקנם לגבי התיישבות הפליטים הערבים אצלם, על יחסיו עם מונטור וסיכויי מפעל המלווה ולבסוף על מצבה וגורלה של הבת המאומצת, הנגועה בחולי-נופלים. תיאר לי את כל הטרגיות הכרוכה בחבלי גידולה וחינוכה והסבכים הנפשיים בהם מתלבטת בת י"ב זו. ביקש אם אפשר מינוי למערב אירופה אחרי ריו למען תוכל הילדה להתחנך במכון מסוים בהלווציה ויוכלו הוא ויהודית לבקרה מזמן לזמן.

ישיבה רבתי של נציגי מפא"י והאיחוד עם נחום גולדמן ורוז הלפרין. נתכנסנו בחדר רה"מ וישבתי ראש. על הפרק עתיד ההסת' הציונית - נושא חדש ומחודש - ועתידו של נ"ג עצמו. נחום פתח בבעיית היחסים עם המדינה וקיטרג על הממשלה והנציגויות שאינם מתחשבים וכו'. התרכז אח"כ בסוגיית שיתוף הפעולה עם חוגים בלתי-ציונים וריכוזם סביב ההסת' הציונית. הבעתי דעתי כי עם כל חשיבותן של שתי בעיות אלו לא בפיתרונן תלוי עתיד התנועה אלא בתוכן פעולתה. התוכן צריך להיות טיפוח העלייה והחינוך העברי. אדרבה, ייטול נחום לידיו את הגה ההנהגה, אנו נתמוך בו בלב ונפש - אם רק יתמסר להגשמת התוכנית הזאת ויקבע מושבו בארץ.

לארוחת צהריים קרוסמנים [ריצ'רד ורעייתו] וג'ון אידן (בן אחיו של אנתוני), ורה וייצמן עם [מזכירתה] סלי [הורוביץ], ברני וגולדי יוסף, גוסטב [גרשום] שוקן [בעל "הארץ" ועורכו הראשי] ורעייתו [שולמית] (למלא אחרי בקשת משה קרן, שהציע לקרבו), וולטר איתן, ראובן ומרים ברקת, טדי ותמר.

אחרי הארוחה נשתייר דיק קרוסמן לשיחה וגילה מייד את כל התכונות שנשתבח בהן - ידידות כנה לישראל עם ברק רב במחשבה ובביטוי הבא לחפות ואינו מצליח לחפות על שטחיות ופזיזות והיתפסות נמהרת לכל סיסמה לוקחת לב אשר ספק אם יש בה ממש כלשהו. הוכיחני על פני עקב התפשרותנו עם זיון גרמניה. תשובתי כי אמרנו מה שהיה לנו לומר והכנסת השמיעה מחאה, אך אין זה כלל מענייננו להופיע כדון-קישוטים במדיניות בינלאומית - לא הניחה דעתו. ביקש תמיכתי לרעיון החדש שלו, כי אנגליה תפנה את המזה"ת כולו ותסתפק בהבטחת עזרה סילונית לכל. גם ניסה לשווא לשכנעני כי אם נצליח להביא את מי הירדן לנגב כדאי לנו ליישב בעזרת המים האלה חלק מפליטי רצועת עזה בתוך תחומנו. דבר אחד מעניין אמר על נאצר: "הוא לא זכה כלל לחיבת המוני העם עקב הפינוי הבריטי, יען מתנגדיו הצליחו להוכיח כי למעשה הכניס נאצר את מצרים לעול חדש של שיעבוד על ידי החוזה שחתם עם אנגליה ואשר לפיו קבעה מצרים למעשה את זיקתה ותלותה במערב."

דיק ביקר את ב"ג בטבריה והתרשם כי אין מגמתו כלל לחזור. גם בנקודה זו הייתי מוכרח לחלוק עליו.

לתה הרב והרבנית בלום מבואנוס-איירס. לדבריו רמה קרנו של [הציר אריה] קובובי מקרן [קודמו יעקב] צור אצל שר החוץ רמורינו ולא כן אצל פרון עצמו.

מייד עם לכת האורחים יצאתי לת"א, לישיבה בבית ב"ג. מצאתיו מלא התרשמות מהחוויה שהייתה לו אמש: בהיותו בכפר גלעדי, עם צאתו בערב מחדר האוכל של הקיבוץ, ראה במו עיניו "צלחת מעופפת", דמותה כסיגרה, כולה משולהבת ומאירה. המורה שהיה מהלך בצדו ראה בדיוק אותה התופעה ונתן בה אותם הסימנים.

הישיבה הייתה של מטה הבחירות המצומצם עם השרים. ב"ג מסר על שיחותיו עם טבנקין ו"השומר הצעיר". הסתערותו על שני פלגים אלה לשם הקמת "חזית חלוצית" נהדפה. מעניין היה ניתוחו הנוקב של ב"ג לגבי מהותם של שני הגופים. טבנקין גורס את הקיבוץ המאוחד כגוף ריבוני. לא יסכים לשום שותפות העלולה לכפות על הקבה"מ משהו נגד רצונו. בכל שותפות ובכל צירוף כוחות חייב להבטיח הקבה"מ עצמו נגד כל כפייה בכוח הרב, על מנת שיפעל במשותף רק לפי הסכמתו החופשית. אשר לקיבוץ הארצי, מנהיגיו לא התפעלו כלל מסך-הכל שערך ב"ג לכל שרשרת הכישלונות והתבוסות שנחלו במדיניות, מעקרות תנועתם בתקופה הרת עולם זו ומירידת קרנה וכוחה בשנים האחרונות עקב הפילוגים וההתפצלויות לימין ולשמאל. הם חיים באמונה עיוורת אחת והיא כי עד למהפכה הקומוניסטית שתקיף את העולם כולו ותנחל ניצחון סופי ממילא לא תיפתרנה כל הבעיות התלויות ועומדות, אבל עם ניצחון הבעיה הכל ייפתר ויסתדר, בכלל זה השאלה היהודית ובעיית עתידה של מדינת ישראל. תפקיד תנועתם הוא להחזיק מעמד ולשמור על כוחה, גם לכבוש עמדות מפתח במידה שניתן לה, לקראת היום הגדול ההוא. אז היא תירש ממילא את מקומה של מק"י כמפלגת הקומוניזם המנצח בישראל, יען בידיה יהיו עמדות כוח ואילו מק"י תתגלה במערומי אפסותה. אז ורק אז היא תבוא על שכרה ההיסטורי וכל מה שיעבור עליה עד אז אינו מעלה ואינו מוריד.

ב"ג עומד להיפגש מחר עם "המתקדמים" [ה"פרוגרסיבים"], כפי שהוא קורא להם, ומחרתיים עם הצה"כ. בין אלה לאלה - עם קבוצת תעשיינים ובעלי מקצוע מחוגי הבורגנות המוכנים להיחלץ למערכה על ביטול הבחירות היחסיות.

כל המאמצים המשיחיים האלה, אשר ערכם אולי רב בניעור מחשבות הציבור ובהפנייתה לנקודות תורפה שבמערכות חיינו הציבוריים, היו בעיני, מבחינה תכליתית לאלתר, דמיונות שווא. ההשתקעות בתוכניות כה מרחיקות ומהפכניות - הן לגבי תמורה גמורה במשטר הבחירות והן לגבי שידוד מערכות ביחסים הבין-מפלגתיים, כאילו הן ניתנות להגשמה תוך חודשיים-שלושה, בעוד שלמעשה אין צל של סיכוי לכך - אינה יכולה שלא לשבש ולחבל בכוננותה המעשית של המפלגה לקראת המערכה הממשית שהיא עומדת בפניה, ובזה נזקה החמור. אך חלילה לי לפצות פה ולהשמיע דברי מינות כאלה ברבים. אם תתגשם מישאלת לבו של ב"ג - הריהו חוזר לראשות הממשלה. אם יישאר הכל כשהיה - הריהו מוסיף שבת בשדה בוקר. במקרה הראשון אני - סליק. בשני אני ממשיך. לכן אם אני מוציא מפי הגה להטיל ספק במציאותיות גישתו של ב"ג, כמוני כמביע התנגדות לה והריני מעלה על עצמי את האישום כי אני מעוניין בכישלון מאמצי ב"ג למען אשאר "בשלטון" ורק מטעם זה, ולא מתוך שיקול מפוכח לגופו של עניין, הריני מביע דעה זו. לכן גרסתי עם עמוס הנביא כי המשכיל בעת ההיא ידום!

בישיבה שתקתי, אבל בהסיע טדי אותי במכוניתו מבית ב"ג לדירתי ברח' הירקון אמרתי באוזניו משהו מעין זה. הוא בעצה אחת איתי אבל הסכים כי מוטב לי להחריש.

בבית מצאתי את חיים מצפה לי. הוא עובד עכשיו בתנועה - מרכז ענייני "המאוחדת" בת"א ובמחוז. ממנו למדתי כי המעפל הנועז של ב"ג עושה רושם כביר. גם אם לא יצא ולא כלום משיחותיו עם טבנקין ויערי, יש לברך על יוזמתו ויצמח ממנה רק חיזוק מוסרי למפלגה - ואחרי הכל, מי יודע, אולי דווקא יצא משהו!

טילפנתי לליאו בירושלים וביקשתיו לחבר שדר בשביל ורה וייצמן אל צ'רצ'יל [למען אסירי קהיר]. משטילפן לי טיוטה שחקתי וליטשתי אותה, קראתיה באוזני המנכ"ל בירושלים ואח"כ הכתבתיה לסלי הורוביץ על מנת שתוברק מחר.

 

העתקת קישור