תרגום מערבית[1]

 

הבירה,  י"ד תשרי  [11.10.1916]

אחי היקר יהודה, אהבת לבי ומאור עיני,

 

 

לפני זמן מה אירחתי את חברנו ד"ר רופין, אשר בא אלינו מעבר מזה ועמו מכתבים רבים וחשובים מכל בני משפחתנו, ובתוכם מכתבך אתה, יא חביבי.

 

תקצר לשוני מתאר את ששוני בראות עיני את כתבי-ידיכם ובקראי את הדברים היקרים, ובייחוד שבה את לבי מכתבך, שבו אתה מספר לי על חייך ומסביר ומפרט את נושאי לימודיך והצלחותיך ואת ענייני אגודתך וחבריך.

 

אני מתגעגע מאוד עליך ועל אותם חיים מאושרים אשר נגזלו ממני עד כי לא נותרו לי אלא זיכרונות עבר ותקווה לעתיד.

 

אצלי הכל כשורה. אני בריא ושולח לכם מכתב ע"י אחד מחברי ד"ר בנימיני, הנוסע לדמשק עם מינויו לרופא צבאי באזור החיל הרביעי. אין לי דבר מיוחד לאמר לכם. אני מקווה לנסוע לדמשק בעוד 20 יום, אבל איני יודע את המועד המדויק וגם אין זה חשוב.

 

היום הוא אחרון לימי החג [המוסלמי] הגדול. הלילה מתחיל חג הסוכות ומחר יום הולדתי. אבל למרבה צערי אני צריך לעבוד גם מחר וגם מחרתיים. כך הוא הסדר.

 

שלום ממני לאמי, לאחיותי ולזקנה, לדודי ולדודותי ולילדיהם.

 

אחיך, אלוהים עמו,

מוסא