לקט
אמרות מן הספר
עצמאות
אין פירושה בדידות. חרות אין פירושה ניתוק יחסים. ריבונות לאומית אין פירושה שהעם
הריבון יכול תמיד לשכון לבדד (עמ' 70)
זיקתנו
הנוקבת לעזרת חוץ – אולי האכזרית אבל המוכרחת – לשם מילוי משימתנו החיונית,
הנוכחית, אפילו לשם החזקת מעמד נוכח נחשול קיבוץ הגלויות, מחייבת אותנו לסגנון של
יחסים ולאווירה מדינית אשר יסייעו לעזרה זו ולא יכבידו (עמ' 79)
לא
נירתע מלעשות את חשבונותינו ההיסטוריים עם גרמניה. זה אינו חשבון של נקם. נקם זה
בכלל יצר אישי. זה אינו יכול להיות יצר של עם (עמ' 89)
אנו
חיים על פני כדור הארץ, וגם אם נחרים אלף פעם את גרמניה לא נוכל לשחוק אותה מעל
פני כדור הארץ. מדינה יכולה ללחום אם היא רואה שיש לה סיכויים לנצח. להתאבד אסור
לה (עמ' 92)
יחס הוגן מצד מדינה כלפי האזרחים הערבים
מחייב חמישה שיקולים. ראשית, אנו חייבים את הדבר לעצמנו כבני אדם. שנית, אנו חייבים
את הדבר כלפי עברנו וכל מה שהבטחנו לעצמנו. שלישית, אנו חייבים זאת כלפי תפוצות ישראל.
רביעית, אנו חייבים זאת כלפי מעמדנו בעולם, וחמישית, אנו חייבים זאת כלפי הערבים עצמם
(עמ' 188)
הערבי
כערבי מסוגל לנאמנות אמיתית למדינה. הנאמנות הזו נבעה לפעמים – אל יצחקו חברים –
מעקרונות מוסריים שיש להם מהלכים בקרב הערבים לא פחות מאשר בחברה אנושית אחרת (עמ'
189)
אם
המדיניות שלנו תהיה לחטוף הזדמנויות כדי לתקן את מה שלא השגנו במלחמה, אז זאת לא
תהיה מדיניות של שלום. אולי זו המדיניות הטובה והנכונה, אבל זאת לא מדיניות של
שלום, באשר פירושה כל הזמן תוספת דלק לאש השינאה ולא כיבוי אש השינאה (עמ' 737)
אם היה
אורך רוח לחכות אלפיים שנה עד להקמת המדינה, מותר לחכות עשרים שנה שהמדינה הבאה
מתוך מלחמה וזעזועים תשתלב בריקמת המדינות שמסביבנו (עמ' 740)
