109 | ועדה מדינית, מפא״י, ירושלים^[1]                                                                                21.12.1952

המשבר האישי של תיק מסחר ותעשייה

סדר היום: הרכב הממשלה והקואליציה

היו״ר מ. ארגוב פתח את הישיבה וציין כי בישיבת מרכז המפלגה האחרונה הוחלט למסור את המשא ומתן עם המפלגה הפרוגרסיבית ועם המפלגות הדתיות בידי הוועדה המדינית, וזאת לאחר שכבר סוכם עם ״הציונים הכללים״ על השתתפותם בקואליציה. בינתיים נודע שהפרוגרסיבים החליטו להשתתף בקואליציה. להלן דיווחו חברי הוועדה על מגעיהם עם הפרוגרסיבים והמפלגות הדתיות, ולאחר דיון התקבל בהצבעה הסיכום שהושג עמם. לבסוף הציע היו״ר לשמוע מפי אחד מחברי הממשלה פרטים על בעיית חלוקת התיקים בין נציגי מפא״י בממשלה לאור העובדה, שהוסכם עם ״הציונים הכלליים״ כי תיק משרד המסחר והתעשייה, שהיה בממשלה הקודמת בידי מפא״י, יימסר להם.

משה שרת: אני מוכן למסור לחברים מה שידוע לי וכפי שאני רואה את הדבר, אבל אינני אחראי שאני ממצה את הבעיה, כי אני לא חייתי בתוך תוכני העניין בימים האחרונים לרגל מקום מגורי.

המצב הוא זה: בעצם ישנו תיק אחד^[2] כיום שאנחנו מוסרים וזה תיק המסחר והתעשייה. אנחנו איננו מוסרים את [משרד ה]פנים, אנחנו איננו מוסרים בריאות, איננו מוסרים תחבורה, כי התחבורה באופן זמני היתה בידי ראש הממשלה רק מפני שלאחר מות השר פנקס לא נתמנה יורש. עובדה היא ש״הציונים הכלליים״ מקבלים תיקים אלה. ראש הממשלה הציע ל״הפועל המזרחי״ את תיקי הדתות, הדואר והסעד, אבל הם עוד לא קיבלו זאת וזה עדיין פתוח. פה אנחנו עומדים בפני עובדות קבועות במסמרות.

חברנו דב יוסף צריך למסור את תיק המסחר והתעשייה [שהיה בידיו]. התעוררה השאלה מה יהיה תפקידו של דב יוסף בממשלה העתידה לקום מחר. המצב הוא כזה, שספק אם יש בידינו להציע לו תיק מסוים מבלי שיחול שינוי. אני אומר ספק, מפני שלהלכה היו מאיתנו שחשבו שיש צורך חיוני לממשלה בתיק של תיאום כלכלי - אני מדבר על התיק ולא על דב יוסף כרגע. יש אנשים שחושבים שתיק זה חיוני. למעשה הוא היה קיים בתקופה מסוימת. החבר פרץ נפתלי היה בעל התיק הזה. אחר כך, לרגל שינויים שחלו, הוא קיבל את החקלאות ותיק זה כאילו חדל להתקיים. במידה ידועה נתמלא תיק זה על ידי ועדת השרים הכלכליים, אבל אין נושא רצוף מתמיד לתפקיד זה, ויש מאיתנו הסוברים כי העניינים סובלים בגלל זה, ועלולה לבוא תקנה להם אילו היה תיק זה קיים. עד הערב חשבנו כך, אבל שמענו כאן כאילו החייאת תיק זה יש בה משום הפרת ההסכם [הקואליציוני]. על כל פנים, זה מחייב משא ומתן ואי-אפשר כך באופן פשוט לסדר דבר זה. זה מסבך את הבעיה.

אין כל ספק, אני רוצה שיהיה ברור לחברים שלנו בממשלה, אולי פרט לדב יוסף - כי הוא אינו מחויב להביע דעה על עצמו - שבשום אופן אין לוותר על המשך השתתפותו של יוסף בממשלה. השאלה העומדת באופן כזה היא פשוטה מאוד - שדב יוסף יקבל על עצמו להיות חבר בממשלה בלי לקבל עליו מראש אחריות מסוימת. יש לנו כבר חבר אחד שהוא שר בלי תיק,^[3] יכול להיות עוד חבר בלי תיק. הוא יכול להיות שר לתפקידים מיוחדים, יכולים לבוא בחשבון כל מיני משימות בממשלה, שליחויות בחוץ לארץ וכדומה, או שעלינו לטרוף את הקלפים אחרת. אני מדבר באופן כללי. אם לטרוף את הקלפים אחרת, פירושו שיוסף יקבל את האוצר ואז אשכול לפי תפיסה זו צריך לחזור לחקלאות ופיתוח, ואז מתעוררת בעיה לגבי החבר נפתלי, אז שוב לפי הגירסה הקודמת יכול היה נפתלי לחזור להיות שר לתיאום כלכלי, עד שנתקלנו בערעור זה של ״הציונים הכלליים״, ואז שוב יש סיבובים כאלה.

בשאלה זו אין עדיין סיכום סופי. ישנן פנים לכאן ולכאן. ייתכן - על כל פנים זו דעתי כרגע - שלו עמדנו בפני לוח חלק ויש לנו שלושה או ארבעה תפקידים: יש אוצר, יש פיתוח, יש חקלאות, יש תאום כלכלי, ויש שאלה כיצד לחלק את התפקידים האלה בין שלושה חברים: אשכול, יוסף ונפתלי.

באו בחשבון כמה אופני חלוקה, אבל לי נדמה כי החלוקה היעילה ביותר, האופטימלית, זאת אומרת החלוקה שהיתה מבטיחה למפלגה ולממשלה את הייצוב המקסימלי של צרוף כוחות זה, לתת ליוסף אוצר, לאשכול חקלאות ופיתוח ולנפתלי תיאום כלכלי. אני לא רוצה להיכנס ליתר פרטים בעניין זה. אני אומר את דעתי. יש חברים שסבורים כמוני ויש חברים שהיו סבורים אחרת גם מלכתחילה, מפני שיש תכונות כאלה ויש תכונות כאלה, יש תכונות כאלה שהאוצר מחייב אותן יותר, ויש תכונות שהחקלאות והפיתוח מחייבים יותר. יש שאלה של מסורת והרגל ונטיות, כל מיני נטיות באות בחשבון, גם ניסיון שנרכש בממשלה בתיקים שונים ועוד, אבל איננו עומדים בפני לוח חלק. איננו יכולים לדון על השאלה כאילו באים לפתור אותה מלכתחילה. אשכול קיבל רק לפני חודשים אחדים את תיק האוצר בלי חמדה יתרה, אנוס על ידי המצב, אבל בינתיים נכנס בזה רובו ובכל מאודו, כמו שהוא יודע להיכנס לעניינים, ופיתח בזה תנופה גדולה. ישנו גם חישוב שכיוון שהוא יושב באוצר רק מספר חודשים, חילוף משמרות כעבור כמה חודשים באוצר עלול לעורר בעיות. יש חברים שאומרים שבכל זאת זה הרע במיעוטו במצב הנתון.

אני מוכרח להכביד עוד על החברים. אני מוכרח למסור את הדברים כמו שהם. אנחנו מדברים על שני חברים היושבים כאן [יוסף ואשכול]. אם הם בדעה אחרת, יתקנו אותי ואני אשמח מאוד. כל אחד משני החברים סבור, כי אם לא יסתדר הדבר כפי שהוא חושב שצריך להסתדר, הוא לא יראה לעצמו יותר מקום בממשלה. אשכול סבור - אם כי הוא מבין שיכולה להיות דעת חברים שהוא צריך עכשיו להיפרד מתיק האוצר - שהדבר היותר טוב בשבילו לחזור למחלקת ההתיישבות של הסוכנות. אם לא תיק האוצר, אז מחלקת ההתיישבות של הסוכנות. זה לא צריך להיות משרד החקלאות דווקא. פעולות משרד החקלאות מחוץ להתיישבות, לא שאינו מחשיב אותן, אבל הוא לא רואה את עצמו האיש ההכרחי לכך, ואז הוא סבור שעליו לצאת מהממשלה ולראות את שדה פעולתו בסוכנות כמנהל מחלקת ההתיישבות ולהתמסר להמשך תנופת ההתיישבות שלנו.

לעומת זה, יוסף הודיע לנו שהוא רואה את עניין האוצר קשה כקריעת ים סוף, אבל זוהי משימה שהוא יראה בה בשביל עצמו שדה פעולה ואפשרות של שרות יעיל בממשלה. אם זה בלתי־אפשרי - גם לפני שהתעורר הקושי של תיק לתאום כלכלי מצד ״הציונים הכלליים״ - הוא לא חסיד של התיק הזה. הוא לא חושב שזה תפקיד ממשי, והוא לא חושב שפרט לראש הממשלה יכול מישהו להשתלט על בעיה זו ולהביא את השרים הכלכליים לידי ציות ומשמעת מרכזית. הוא לא חושב שתהיה תפארתו על הדרך הזאת. הוא גם אינו יכול להיות איש למשימות מיוחדות. אינו חושב שהוא מתאים לזה. כוחו בזה שהוא מתמסר לתפקיד מסוים ועושה אותו ברציפות ובהתמדה כנושא באחריות, ולא שהוא מטפל פעם בזה ופעם בזה, ולכן ממילא אינו רואה לעצמו אפשרות של המשך ההשתתפות בממשלה כחבר.

זה המצב שאנחנו עומדים בפניו. ייתכן שמוסד מפלגתי יצטרך להשתלט על כך מתוך הנחה שהחברים יקבלו דין של הכרעה מפלגתית.

להלן התנהל דיון ממושך. דב יוסף דיבר ארוכות, נימק מדוע הוא רואה את עצמו מתאים לכהן כשר האוצר והודיע כי לא יסכים לכהן בממשלה כשר בלי תיק. לבסוף הציע היו״ר לחייב את דב יוסף להישאר בממשלה ולהטיל על חברי המפלגה בממשלה להגדיר בימים הקרובים את תפקיד דב יוסף בממשלה. במהלך דברי היו״ר התערב דב יוסף מספר פעמים ואמר: ״למדתי מבן־גוריון שהמפלגה יכולה להגיד לאיזה תפקיד לא תלך אבל המפלגה לא יכולה להכריח איש ללכת לתפקיד [־—] תחליטו מה שתרצו, ההחלטה שלי ברורה: אני לא נכנס לממשלה והעניין שלי נגמר, אפשר להקים ממשלה בלעדי, זה לא נורא [---] לא אשאר בממשלה כדי לקרוא עיתון במשרד, לא אהיה בממשלה כדי לשבת בחיבוק ידיים.

היו״ר חזר על ההצעה כי הוועדה מחייבת את דב יוסף להישאר בממשלה וכי בתוך זמן קצר יגדירו חברי המפלגה בממשלה מה יהיה תפקידו הקבוע. ההצעה הועמדה להצבעה והתקבלה פה אחד.