89 | הממשלה, ישיבה ח׳[1]
2.11.1952
הממשלה וסכסוכי המגבית ומפעל האיגרות
סעיף 48:
שאלות
השר מ. שרת: שאילתה לשר הפנים: מדוע בכפרים [ערביים] שיש בהם כבר
מועצות מקומיות קיימים מוח׳תארים,[2] שזה שריד קדומים? הלא כל העניין של הקמת מועצות מקומיות הוא
להעלות דרגה. במקום שיש עירייה אין גם מועצה מקומית. אין שום מקום בו גם עירייה
וגם מועצה מקומית, אבל מדוע יש מקומות שיש בהם מועצה מקומית וגם מוח׳תארים, למשל
בעוספיא?
שר הפנים שפירא השיב כי הדבר ייבדק.
סעיף 49:
סקירות
שר המשפטים חיים כהן הרצה על רשמיו מהוועידה
השנתית השלישית של המגבית היהודית המאוחדת, שהתקיימה בוושינגטון ובה
השתתף. בין היתר הביע ספק אם רצויה השתתפות נציג מדינת ישראל באירועי המגבית, שהרי
המשתתפים בהם באים כבר עם צ׳קים חתומים ואינם מושפעים מנוכחות נציגי
המדינה, שלמעשה ממלאים שם תפקיד ״סטטיסטים בצד קומיקאים״.
השר מ. שרת: שתי הערות: אני מבין היטב לליבו של שר המשפטים, אשר הופיע
בפעם הראשונה בוועידת מגבית בארצות הברית. כל מי שעוברת עליו כוס זו בפעם הראשונה
ישאל אותה שאלה. גם אני הקשיתי אותה קושייה כאשר הייתי בוועידת שיקגו אשתקד. ״מה
זאת אומרת - שאלתי - שאתם אומרים שאני גרמתי להכנסה של 18 מיליון דולר? הרי כולם באו בצ׳קים מוכנים, נסעו ימים ולילות או טסו
והצ׳ק הנקוב כסכום בכיסם״. על זאת באה התשובה [של עסקני המגבית] שאין לדחותה בקש:
אין פה רק עניין להרים את קרן המגבית.
אומנם גם זה חשוב, אבל הם טוענים שביודעם שעומד לבוא שר מישראל, שעומד
לבוא איש חשוב, בזאת הם מרעישים את כל הקהילות: ״להווי ידוע לכם, שאתם באים למסור
את תרומתכם לא ליוסף שוורץ, אפילו לא לאדי ורבורג, אלא יקבל מידכם את תרומתכם שר
מישראל. לא ייתכן שתביישו אותנו, לא ייתכן שתביישו את עצמכם, זה מעמד רציני״.
ידיעה זו עוברת כבזק את הארץ. זה גורם למאמץ יתר של העוסקים במגבית. זאת ראשית.
שנית, עם כל הכבוד והחיבה הנודעת
לשגרירנו בוושינגטון, וזה עניין מיוחד במינו, יש חשיבות מוסרית חינוכית מבחינת
חיזוק הזיקה הנפשית בין תפוצות הגולה למדינת ישראל לאיש הבא ישר מהארץ במיוחד לשם
מעמד זה, לאו דווקא מבחינת הכסף שייאסף באותו מקום. זה זורע איזה זרע בלב, אולי
זרע שסימנו אינו ניכר מיד, אבל הקציר יהיה לאורך ימים. יש לשקוד על כך אם זה רק
אפשרי.
ענין הקשר בין מדינת ישראל ותפוצות
ישראל הוא עניין חשוב מאוד וזוהי אחת הדרכים ודרך חשובה. זוהי הופעת איש בעל מעמד,
איש דגול מהארץ. הד הופעתו נפוץ בכל רחבי הארץ, כל ציר בוועידה מביא משהו לקהילתו.
להלן התנהל דיון בשאלת התיאום בין
המגבית היהודית המאוחדת ומילווה העצמאות. רוה״מ ב"ג דיווח כי לאחר שהוחלט להקים
ועדת תיאום בין שני המפעלים, שבה ישתתף השגריר אבא אבן, דרש יו״ר
הסוכנות היהודית נחום גולדמן הוספת נציג הסוכנות לוועדה. עוד אמר,
כי שוחח עם יו״ר המגבית יוסף שוורץ, הנמצא בימים
אלה בארץ, והלה הביע דעתו כי אין כל צורך בתיאום, ״כי
העניינים נסתדרו ויסתדרו״, אך אם הממשלה עומדת על קיום ועדה לתיווך
במקרה צורך, אזי עסקני המגבית מוכנים לכך בתנאי שלא
תהיה לוועדה זכות הכרעה, שכן ״מה פתאום שגריר של מדינה זרה יכריע
בעניינים אמריקנים?״
השר מ. שרת: אני בהחלט בעד הקמת מוסד זה. זה יפה מאוד שעכשיו אומרים
שאין צורך בתיאום, העניינים מתנהלים בסדר וכולי. נכון שזה חודשים שלא היו
שערוריות. מדוע לא היו שערוריות? כי התברר שממשלת ישראל בעד תיאום ואם תהיה
התנגשות רצינית ממשלת ישראל תתערב. עוד באביב חדלו השערוריות, כי התברר שממשלת
ישראל אינה רוצה בזאת. אם להסתפק בזאת ולהסיר את השוט - תהיינה שערוריות. אם אנו
רוצים שתהיה פעולה מסודרת, צריכים אנו לקיים זאת, אבל ברור שאי-אפשר לכפות הכרעה.
צריך להודיע למגבית, כי בשביל ממשלת ישראל אם תהיה בעיה, אם יהיה בירור - עמדת
השגריר בשביל ממשלת ישראל היא קובעת. זה צריך להישאר, יהיה זה ברור להם. מילווה
העצמאות מקבל זאת, כי הוא זרוע שלנו. המגבית אינה מוכנה לקבל סמכות הכרעה
סטטוטורית של השגריר. אם יהיה ברור להם, שאם בתיווך תהיה לשגריר עמדה מסוימת והם
אינם מקבלים עמדה זו, הרי אין הם מקבלים את עמדת ממשלת ישראל. אם זה יהיה ברור להם
- יהיה לדבר ערך.
הדיון נמשך. רוה״מ ב"ג הביע דעתו בעד
הקמת ועדת תיאום בהרכב שהציע שוורץ: שניים מהמגבית, אחד מקרנות הסעד הקהילתיות,
שלושה ממילווה העצמאות, אחד מהסוכנות היהודית והשגריר אבן, וכך סוכם.
סעיף 51:
משא ומתן עם חברת החשמל
השר דב יוסף הרצה על הדיונים שנוהלו עם נציגי חברת החשמל על
רקע עמדת החברה באספקה מספקת של חשמל ועל האפשרות
שלשם תיקון המצב תגייס החברה הון בארה״ב. מנהל החברה אברהם רוטנברג[3] דיווח כי בביקורו האחרון בארה״ב ניתקל בהפרעה מצד שגרירות
ישראל למאמצו לגייס הון. סוכם כי אם החברה לא
תצליח לגייס הון תוך 3 חודשים, היא תולאם. במהלך הדיון אמר מ״ש:
השר מ. שרת: אני רוצה להתייחס לאותו חלק בדין וחשבון של השר יוסף, שבו
נזכרה השגרירות [בוושינגטון] וההפרעה שהיתה פעם, ולא כדי לברר מה היה בפעם ההיא,
אלא כדי לשמור מפני תקלה לעתיד, ועלי לומר שפה נדרשת במיוחד תשומת ליבו של שר
האוצר. אברהם רוטנברג, בהיותו בפעם האחרונה באמריקה, ניסה לברר אפשרות של מילווה
מהבנק ליצוא ויבוא לחברת החשמל, וביקש את עזרת השגרירות בעניין זה. השגרירות הטילה
את הדבר על מר אוסקר גאס. מר אוסקר גאס אמר שלא יוכל לעשות דבר בלי הוראת שר
האוצר, ושאל את שר האוצר. זה היה כאשר הייתי בפעם האחרונה באמריקה. שר האוצר המנוח
אליעזר קפלן ענה, שהוא לא נתן ייפוי כוח לנהל משא ומתן עם הבנק ליצוא וליבוא.
באופן עובדתי זה היה נכון. אוסקר גאס פירש את הדבר כאיסור לעזור לאברהם רוטנברג.
כמדומני שאפילו הודיע לבנק ליצוא וליבוא, שממשלת ישראל אינה עומדת מאחורי תוכנית
הפעולה של אברהם רוטנברג.
אם חברת החשמל יוצאת עכשיו לארצות
הברית, וזה בהסכמת האוצר, צריך האוצר מכאן לדאוג שעושה דברו בארצות הברית ידע על
הדבר ויעמוד מאחורי העניין - (השר ד. יוסף: האם לא מספיק שהשגריר יודיע לו על
זאת?) - הצעתי הצעה מסוימת, לפיה צריך להספיק אם השגריר מודיע משהו, אבל הצעה זו
לא נתקבלה. לשר האוצר יש נציג בארצות הברית, שלא יסתפק בזאת שלא יעזור, אלא הוא
יחשוב שעליו למנוע בעד הפעולה - (השר פ. לבון: לא ברור אם בכלל הבנק ליצוא ויבוא
יהיה מוכן לתת כספים למטרה זו) - (השר ד. יוסף: לא הוזכר הבנק ליצוא ויבוא) - אני
רוצה לומר: אם אתם לא אמרתם להם, שאתם מסכימים שהם יחפשו כסף באמריקה, אבל לא
מהבנק ליצוא ויבוא, ממילא יפרשו את ההרשאה ככללית וכחלה גם על הבנק ליצוא וליבוא.
מוכרחה להיות בהירות מוחלטת ויושר גמור בעניין זה. יש דברים שיכולים לפרש כאי־יושר
ומזאת אני מזהיר. אם זוהי המדיניות שלנו, נאמר להם שאנו מסכימים לחיפוש כספים בכל
מקום פרטי שהוא, אבל לא מהבנק ליצוא ויבוא או מהבנק אוף אמריקה. מוכרחים לומר להם
דבר מפורש ומה שאומרים להם צריך להשתקף בהוראות. לא ייתכן שיצאו לאמריקה וייתקלו
שם בהוראה שתהיה להם כהפתעה, ושהיתה להם אפשרות להניח שהמצב יהיה אחר.
בתום הדיונים, על סף נעלת הישיבה, נטל מ״ש
את רשות הדיבור.
השר מ. שרת:
כאשר ערב חתימת ההסכם עם ממשלת בון ביקשנו מוועדת החוץ והביטחון סמכות לחתום על
החוזה, הודעתי שהממשלה תמסור הודעה על כך לכנסת. אנו שללנו את רעיון כינוס הכנסת,
שללנו את הרעיון שאנו חייבים להביא את הצעת החוזה לאישור הכנסת, אבל לא שללנו את
רעיון מסירת הודעה בכנסת. אני רוצה להזכיר זאת.
