משלחת בריטית סודית
שם הספר  דבר דבור 1952
שם הפרק  משלחת בריטית סודית
כותרת משנה  הממשלה, ישיבה ד'

87 | הממשלה, ישיבה ד׳[1]                                                                                            14.10.1952

משלחת בריטית סודית

סעיף 31: תקציב מטבע חוץ ותוכנית היבוא

את הדיון, שנסב על קיצוצים בתקציב המדינה, פתח בהרצאת שר האוצר לוי אשכול. להלן ראה רוה״מ ד. בן-גוריון לשלב את הדברים הבאים בהידרשו להקטנת תקציב הביטחון: ”לממשלה האמריקנית יש מושג על הכוח הצבאי שלנו. כרגע התה משלחת בריטית אשר נשתלשלה מהמכתב של מוריסון.[2] זה הפך כמעט ללא כלום, אבל, בכל זאת, לפי שעה היו שיחות לא מחייבות. הם כנראה לא באו בהוראות מה הם יכולים לעשות. הם שמעו סקירה כללת על הכוח הצבאי שלנו, על מיבנה הצבא, והם התרשמו מאוד. לא נמסרו להם פרטים. ברור שזה יימסר [על ידם] לאמריקנים. לא רצינו שהאמריקנים ישמעו רק מהם, לכן התה לסגן ראש המטה שיחה עם האמריקנים על נושא זה. כשהם [האמריקנים או האנגלים] יקבלו [את] תקציב מטבע החוץ [שלנו] בסך 305 מיליון דולר, ומזה רק 5 אחוז לביטחון, ודאי יהיה דבר זה לפלא בעיניהם, או שיחשבו ש[אנו] מרמים אותם, שהכוח הצבאי שלנו הוא בלוף. אם נציע רק 16 מיליון דולר לביטחון, זה לא יעמוד בשום התאמה עם הידיעות שיש להם על כוח הצבא שלנו״. בתום הדיון בתקציב העיר מ"ש:

השר מ. שרת: ראש הממשלה הזכיר את המשלחת שהיתה כאן והיו שיחות בלתי מחייבות. אני רוצה לציין כי הפעם עלה בידינו לשמור על הדבר בסוד - (השר מ. שפירא: גם בפני חברי הממשלה) - שום דבר לא נתפרסם. אני מבקש שחברי הממשלה ישתפו פעולה עם משרד הביטחון ומשרד החוץ בעניין זה.




[1] מתוך הפרוטוקול, סעיף 31 (אמ״י).

[2] ב־23.4.1951 כתב שר החוץ הבריטי הרברט מוריסון איגרת סודית ביותר לרוה״מ ב״ג, ובה נדרש לדוח שהגיש גנרל רוברטסון על שיחותיו בישראל ב־19 וב־21.2.1951, ולהצעה שהציע ב״ג לרוברטסון כי בריטניה תתייחס לישראל כאילו היתה חברת חבר העמים. מוריסון הביע דעתו באיגרתו, כי על היחסים בין שתי המדינות להתפתח בהדרגה מתוך שותפות בתחום הצבאי שתתרום הן לביטחון ישראל והן לאינטרסים של בריטניה במזה״ת (ר' איגרת מוריסון, תלחמ״י 6, עמ' 262). במכתבו לרמטכ״ל מ. מקלף ב־1.10.1952 כתב רוה״מ ב״ג כי ב־28.11.1951 השיב לאיגרת מוריסון כי ״נשמח לשתף פעולה למען קידום האינטרסים המשותפים, שמירת השלום והתנגדות לתוקפנות. למען נוכל למלא תפקידנו ביעילות יהא צורך להגביר הפוטנציאל התעשייתי שלנו, לשפר האימונים והציוד של צבאנו ולהספיק מלאי של מזון ודלק. לשם כך רצוי שתתקיימנה שיחות ישירות בין שתי הממשלות״ (לאיגרת ולפרטים נוספים, ר' תלחמ״י 7, עמ' 551-549).

העתקת קישור