82 | מסיבת עיתונאים, תל אביב[1]
14.9.1952
חשיבותו המדינית והמוסרית של הסכם השילומים
במסיבת העיתונאים, שהתקיימה במשרד החוץ בקריה, תל אביב,
השתתפו שר החוץ משה שרת ודר׳ נחום גולדמן. המסיבה נפתחה בהצהרה הבאה מפי שר
החוץ:
שר החוץ משה שרת: יש לתמוה על אותם מתנגדי המשא ומתן על
השילומים, שטענו כל הזמן כי כל עניין השילומים הוא ״עורבא פרח״. מותר היה לצפות כי
יודו עכשיו בטעותם. הנני שולל לחלוטין את ההערכה של כמה מן המחייבים, הרואים בהסכם
״רע הכרחי״. לדעתי נודעות להסכם השילומים שנחתם בין ישראל וממשלת גרמניה הפדרלית
שתי משמעויות - חומרית ומוסרית, אבל חשיבותו המדינית והמוסרית עולה על חשיבות
היבטיו המעשיים. העובדה שעלה בידינו להביא את הצד שכנגד להכרה באחריותו לתוצאות
הפשעים שבוצעו, ולהתחייב מכוח זה לשלם סכום ניכר למדינת ישראל ולעם היהודי כפיצוי
על הנכסים שנשדדו ונהרסו, היא הישג בעל חשיבות כבירה. חשיבותו התקדימית מרחיקה
מעבר למסגרת היחסים בינינו ובין גרמניה וחורגת מתחום ההיסטוריה היהודית. ערכה
כתקדים מעניק לה משמעות בינלאומית כללית. הישג זה הוא בעליל תוצאה של קיום מדינת
ישראל, של הופעתה כגורם התובע את עלבון העם היהודי כולו ותשלום פיצויים לו, ושל
היוזמה שנקטה מכוח סמכות זאת. העובדה כי מדינת ישראל הוכיחה את יכולתה להוציא
לפועל שליחות היסטורית זו היא עצמה בעלת חשיבות מכרעת ומקור סיפוק מוסרי עמוק.
כאשר יצאתי ללוקסמבורג כדי לחתום על ההסכם עם ראש ממשלת
גרמניה, היו אנשים שליווני בדברי ניחומים. הם כנראה חשו שהייתי זקוק לעידוד כאילו
הפגישה בלוקסמבורג מהווה לגבי דידי קורבן מכאיב. גישתם זו נבעה גם מן ההשקפה, כי
את ההיבטים החומריים החיוביים של ההסכם יש לשקול כנגד ההיבט המוסרי השלילי המאפיין
אותו.
לא זו היתה השקפתי. בפגישתי עם ראש ממשלת גרמניה המערבית,
ובחתימתי על אותו מסמך יחד עימו, לא הרגשתי אלא גאווה על הפגנת העוצמה המוסרית של
מדינת ישראל, אשר באה שם לידי ביטוי, על עליית יוקרתה של מדינת ישראל בקרב אומות
העולם, ועל הכבוד שנפל בחלקי, ובחלקם של עמיתי, לייצג את מדינת ישראל באירוע מכובד
זה. ראש ממשלת גרמניה המערבית הוכיח בהפעותו האישית אומץ לב אזרחי וכוח מוסרי רב.
אשר למשמעות החומרית של הסכם השילומים, היא ברורה לחלוטין, אם
כי אני סבור שמן הראוי להזהיר מפני הגזמה בה. חלילה לנו מלהמעיט בחשיבות הסכומים
שהתחייבה ממשלת בון לשלם למדינת ישראל ולוועידת הארגונים היהודים. גם לא נוכל
להמעיט מערך החומרים, המכונות והפריטים האחרים שאנו אמורים לקבל באמצעות התשלומים
הללו לשם הרחבת משקנו וביצורו. אנו נעמוד בקפדנות על מילוי ההסכם ונעשה כל שלאל
ידינו כדי לערוב למימושו במלואו. אבל הבה אל נלך שולל אחר הגזמות ואשליות. הסכם זה
אכן מהווה תרומה חשובה לפתרון בעייתנו הכלכלית לאורך ימים, אך הוא עצמו אינו מבטיח
בשום פנים ואופן פתרון מלא לבעיה זו, ומכל מקום, ככל שמדובר בצרכינו הדוחקים
והמיידים יש בהסכם הזה כדי להעניק הקלה קלה בלבד.
אנו עדיין נושאים במעמסה הכבדה מאוד של חובות קצרי מועד
[לממשלת ארצות הברית], וספק אם הסכם השילומים עשוי לסייע לנו בהקלתם. אנו עדיין
מתמודדים עם בעיית איזון תקציב המטבע הזר שלנו. אנו עדיין אנוסים להוציא סכומים
גדולים במזומן, לרבות במטבע זר, לבניית שיכונים והספקת צורכיהם הבסיסיים של המוני
עולים שקלטנו ולביצור המערכת הכלכלית שלנו, ההולכת ומתרחבת. אל נא נשכח, כי
השילומים שנקבל יהיו בעיקרם, או כולם, במתכונת סחורות, לא במטבע מזומן. אל נא
נשכח, כי בסך הכל נקבל במהלך השנתיים הראשונות של מימוש ההסכם לא יותר מאשר 50 מיליון דולר
לשנה, וכי בשנים הבאות יעלה סך הסחורות, לכל היותר, לכדי 75 מיליון דולר
לשנה.
הסכם השילומים סולל דרך להקמת מפעלי פיתוח ולהרחבת הייצור
התעשייתי שלנו בשנים הבאות. אולם אין בו כדי לסלק מן הדרך שלפנינו את המכשולים
הגדולים שאנו ניצבים לפניהם היום. על דבר זה להיות ברור לנו. אנו ניבחן ביכולתנו
לנצל את הסכם השילומים בתקופת תחולתו כמכשיר לביסוס משקנו בשנים הבאות. עצם
שליטתנו במכשיר זה שניתן בידינו חייבת לעודד אותנו ואת כל העומדים לימיננו
במאמצינו להתגבר על בעיית סיפוק צרכינו הדוחקים לאלתר.
בתום דבריו, הופנו אל שר החוץ מספר שאלות ולהלן תשובותיו:
שר החוץ משה שרת: להסכם מצורפת רשימה מפורטת ביותר של סחורות
שישראל עומדת לקנות בכספי השילומים. בהזמנת הסחורות תהיה רשאית לטפל רק משלחת מוסמכת
של ישראל. הרשימה היא פרי ההסכם, אך תביעות ישראל היו הגורם הקובע בעריכתה והן
נקבעו במידה מכרעת על ידי ועדה בינמשרדית שבראשה עמד המהנדס גזרון,[2] יועץ הממשלה
לענייני שילומים. יסוד להכנת הרשימה שימשה השאיפה להשיג בעיקר מוצרי השקעה ופיתוח,
וצרכים מסוג זה - חוץ מדלק - הם 90 אחוז מן הסחורות שהוזמנו.
משלחת הקניות הממשלתית לא תעסוק בשום פעילות דיפלומטית, אולם
תהיה מוסמכת לעזור לאזרחי ישראל שיבואו לגרמניה לגבות את המגיע להם.
מנוי וגמור עם הממשלה להמשיך במאמציה להביא את גרמניה המזרחית
לידי תשלום שילומים לישראל. לגבי אוסטריה אין בעיית שילומים קיימת, אולם במדינה
זאת מתעוררות שאלת התחיקה על פיצויים ליחידים, שהיא פגומה ביותר, וכן בעיית הרכוש
ללא יורשים. בענייין זה פועל קונסורציום של ארבעה ארגונים יהודיים - הסוכנות
היהודית, ״ג׳וינט״, הקונגרס היהודי העולמי והוועד היהודי האמריקאי.
בתשובה לפניית ישראל למעצמות בספטמבר 1951, התקבלה תשובה גם
מברית המועצות. התשובה לא הניחה את דעתנו.
